לפני 19 שנים. 27 בפברואר 2005 בשעה 18:08
אההההההה יאהההההההה..........
אני מכירה אותך מאז שנולדתי, קטנה מתוקה שלי. ברגע של חולשה איבדתי אותך, כדי להוכיח שאני צודקת, סתם ויכוח קטנוני אם אני מתוקה או לא, אני לחצתי עליו שיקבל אותך, כדי להוכיח... נו שויין...
שאני אלד במזל טוב תאומים ונצא לטייל, רק אחד מהם יזכה להחזיק בזרת, השני יצתרך להסתפק באצבע או בקמיצה.
אוי גרבלט מה עשיתי?! איך ויתרתי עליך...
אך את המעשה אין להשיב, חתחתי אותך קטנה מתוקה מדממת שלי, את כבר לא חלק ממני.
אחרי שימצוץ את הדם המלוח וילעס את הבשר והעור ממך אני מקווה שיחזיר לי לפחות את העצם שלך שיהיה לי מה לקבור ועל מי להגיד קדיש, לעלות כל שנה לקבר שלך אהובתי הקטנה המתוקה המדממת.
סליחה.