משהו שכתבתי מזמן מזמן מה שנכתב בצבע נכתב זאת האני של עכשיו
דום יקר
מרגיש לי לא טוב, אולי אני לא שייכת לעולם הבדסמ? שייכת וחצי אני לא יודעת אם אני סאבית, אולי אני לא מוצאת אדון כי אני לא מתאימה להיות סאבית, אולי אני ברנית מידי, אולי אני צריכה רק סקס נקי משליטה מנטאלית?
אולי אולי אולי... אני כל כך לא יודעת, מרגיש לי רע, מרגיש לא בסדר, אני נלחמת בעצמי להשתחרר, לתת למישהו לשלוט בי. מרגישה מצויין לא לתת את עצמי לכל דורש או לכל "דום בכאילו" מה שאז הייתי תמימה לחשוב שכל מי שאומר שאני לא סאבית אמיתית כי אני לא נותנת את עצמי ישר הוא נטול אינטרסים אבל אני יודעת שקשה לי לתת אמון באנשים במובן של שליטה בחיים שלי והאדונים שאיתם דיברתי (ככה הרגשתי) רוצים אותי כנועה מיד בלי לתת לי אפשרות להכיר אותם, אני צריכה לבטוח באיש שלו אני רוצה להכנע לפני שאני נותנת את השליטה בי בידיו, אולי זה לוקח יותר זמן מסאביות אחרות, אולי האדונים שאיתם דיברתי אין להם סבלנות בשבילי אולי אני בלתי נשלטת.
יכול להיות שאני מחפשת במקום הלא נכון? יכול להיות שאני באמת לא סאבית? סתם חיקוי עלוב, צל של סאבית? יכול להיות שאני מתה מפחד לעשות את הצעדים האלה וזה מה שמרתיע אותם? אז מה אם פחדתי זה לא עושה אותי פחות סאבית, והם לא יכולים לשים את האצבע ולכן נותנים תירוצים?
מרגיש לי ריק
מרגיש חסר
רוצה להיות שייכת, לא רוצה להיות מספר 2 (למרות שלא פעם הציעו לי) אם זה לאדון עם סאבית או אדון נשוי, רוצה אדון שאני בעדיפות ראשונה שלו, לא רוצה להתפשר על זה, לא איכפת לי אם יהיו סאביות נוספות ואניליות וחרקים אחרים אני רוצה להיות ראשונה בעדיפות, ועל זה אני עומדת עד היום ולא רוצה להילחם על המקום שלי. את זה עשיתי כל החיים שלי, רוצה לנוח, להרגיש מוגנת, להרגיש את האדון שלי שומר עלי, מעצמי בעיקר. צריכה אדון שיהיה איתי שאני שמחה ויהיה שותף לאושר שלי צריכה אדון שיהיה מספיק תקיף ולא יפול בהצגות שלי ושבכי לא ירתיע אותו , שיתן לי להתפרק בין זרועתיו (לא מצאתי ביטוי יותר נקי מזה).....
תיראה אותי עושה רשימה של מה אני רוצה כאילו יש לי תור של דומים מחכים רק שאני אסכים. אני מפחדת מהשלב של להרים ידיים. ואני מרגישה אותו מתגנב אני מפחדת לשקוע מי יודע אולי אני כבר שקועה.
אני שמחה לקרוא את המילים שכתבתי הן גורמות לי להרגיש שהתפתחתי והחכמתי ובעיקר התבגרתי למרות שלא הרבה השתנה. אני פשוט פחות אבודה.
לפני 18 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 12:55