אני עוזבת ולא רוצה לחשוב שלא אראה אותו יותר
בחודשים האחרונים היה חיבור נדיר
למרות שעלתה בי השאלה לא פעם אם הוא אמיתי
אני לא רגילה למחמאות.
מחמיא לי ואומר שאני מצחיקה, או הכי מצחיקה, חוזר ואומר שאנחנו דומים, או אומר שאני בן אדם יפה.
אני לא רגילה לזה, לא רגילה לישירות כזאת בלי אינטרס, לכן לא יכולה שלא לחשוב שיש משהו ניסתר.
פתעום שהייתי ב2-4 נפל האסימון, אני עוזבת ולא אראה עוד את קופר2 או את 8 לב כתום או את אמיתי, או את כולם.
מכל האנשים שאני לא אראה שוב את אמיתי אני רוצה להשאיר כחבר.
הוא מזכיר לי את סוניה החברה הכי טובה שלי, יש לנו חיבור כזה שאפשר לדבר על הכל אם זה לצחוק מבדיחות דביליות או בדיחות מתוחכמות שרק אנחנו מבינים, (לא הרבה מבינים את ההומור שלי) או לדבר על דברים חשובים כמו המהפכה הבאה או על הילדות שלנו שבמקומות מסויימים נורא דומה.
לדבר על ה כ ל.
עם כמה חברים שלי אני באמת יכולה לדבר על הכל?
ובאמת לדבר. נגיד לאביבה אני יכולה לספר הכל אבל זה לא ממש לדבר, (לא יודעת איך להסביר)
עם אמיתי יש הבנה עמוקה עם אביבה זה עוד סיפור מעניין
אולי זה חיבור של נשמות כמו עם סוניה אבל זה רק הזמן יכול לספר לנו
מתסכל שאני לא נישארת
היה מספיק לי רק כמה חודשים
מה לעשות?
לפני 17 שנים. 16 בדצמבר 2006 בשעה 6:34