התמונה הזאת כל כך ברורה לי בראש .
זה היה לפני או אחרי פורים, ההיתי בגן בת 4 או 5, לבשתי פונצ'ו סרוג אדום עם פס לבן מפינת בובות.
כל כך אהבתי את הפונצ'ו הזה, הרגשתי נסיכה, הוא היה מתנפנף כזה, מלכותי כזה.
היו לי קוקיות ומשקפיים.
שיחקנו במגילת אסתר, זיו היה אחשברוש ובחרנו בפזית שתהיה מלכת אסתר.
בנינו לזיו כיסא מלכות מקוביות עץ גדולות, היה לו כתר וגלימה, הוא היה מקסים.
כל הבנות עברו מולו והוא היה צריך לבחור את פזית (שהיתה אחרונה), כשגיע תורי לעבור מולו כל כך קיוויתי שיקרא משהוא והוא יבחר בי....
כל כך רציתי שזיו הילד הכי יפה בגן יבחר בי למרות שכבר היה ידוע מראש במי הוא יבחר, אני עדיין זוכרת את ההרגשה הזאת , ההיתי בטוחה שיבחר בי, ההיתי כל כך יפה עם הפונצ'ו והקוקיות.
לא הרגשתי ככה מאז, אני חושבת שאז הבנתי שלא כל ילד (בלונדי עם עניים כחולות) יבחר בי למלכתו.
לפני 17 שנים. 7 במאי 2007 בשעה 21:33
