ורוניק = אהבה

שחור
אתה עושה לי להרגיש אחרת,
עושה לי להרגיש טוב ורע, לפעמים באותה נשימה, גורם לי לצחוק בפה מלא, גורם לי לבכות נהרות, עושה אותי מאושרת רק מלשמוע את הקול שלך.
עושה אותי עצובה כי יודעת שהיא תופסת את המקום שאני צריכה להיות בו.
רוצה להיות שלך. מתחנת לקולר עם השם שלך.
רוצה לקרוא לך אדוני.
רוצה להיות ראויה לשים את האות ש' ליד שמי בכלוב.
רוצה שכולם ידעו שאני שלך, ובשבילך.

בשבילך זה מובן מאליו שאני עושה את אותם דברים.
אבל אתה הוא שגורם לי לעשות אותם עם אהבה. אפילו דברים שאני שונאת.
המהות שלך, אתה, הריח, הטעם שלך גורמים לי לרצות את זה. להתגעגע לזה.

אני לא יודעת מה אתה מרגיש כלפי וזה מבלבל אותי.
אני יודעת שאתה אוהב לראות אותי במצלמה, יודעת שאתה אוהב לדבר איתי, יודעת שאתה דואג לי, ומרגיש אותי, אפילו בלי לדבר, (כן כן יודעת שאתה לא מאמין בשטויות רוחניות וכאלה)

אני יודעת, אני ומרגישה אותך, יודעת מתי אתה מדבר איתה, יודעת מתי אתה עייף יודעת מתי קצת אין לך כוח, לא יודעת איך להסביר אבל יודעת אותך.

לפעמים הידיעה הזאת היא קשה לי, אבל לא אכפת לי להרגיש קצת כבד לפעמים, חשוב לי לתת לך את האוזן שלי.
חשוב לי להיות בשבילך גם אוזן קשבת ולא רק לפרוק אצלך את הבלאגן שלי.

אני רוצה לדעת מה אני בשבילך.
רוצה לדעת שאני בשבילך מה שאתה בשבילי.

אני אוהבת לשמוע את סיפורי השחור, אתה מצחיק אותי, אוהבת לשמוע על ההיא והוא וההם. לשמוע על החיים שלך.
אוהבת לספר לך את הפנטזיות שלי, פנטזיות שאתה הכוכב הגדול בהן.

כל כך רוצה שתחזור כבר,
כל כך רוצה שתשים את הקולר שלך עלי.
געגעת המון לשחור