ורוניק = אהבה

8 שנים עברו
אני שומעת ברקע תוכנית בגל"צ שמוקדשת למאיר אריאל.
נזכרת בחוויה הפרטית שלי.
(לא חשוב באיזה מסגרת זה היה)
בשעות הערב המוקדמות התחלקנו לקבוצות קטנות של 5-7 אנשים וניתחנו אחד משירי מאיר אריאל, בקבוצה שלי זה היה "שיר כאב".
היה דיון סוער על השיר וקטעו לנו אותו עם הפתעה...
מאיר אריאל בא להופיע!!!!
30-40 אנשים צעירים, יושבים על הריצפה או על ספסלי עץ, הוא שר 4-5 שירים והיה איתו דיון מדהים על השירים ובכלל.
הוא סיכם את ההופעה במשפט: "מכיוון שאני קמצן, אני אסיים את ההופעה בלי הדרן".
קם מהכיסא, לקח את הגיטרה והלך.

אני מאוד אוהבת את השירים שלו, אומנות שמעוררת בי רגשות אני אוהבת והיא טובה בעניי, והוא גורם לי להרגיש!!
הרבה שירים שלו הם רקע לאירועים חשובים בחיי... הרבה שירים שלו מגרדים לי את הזיכרון, אולי כי הרקע שלנו דומה.
הוא מצחיק אותי, גורם לי לחשוב, נותן לי השראה, אני כל כך שמחה שיצא לי לפגוש באיש הקטן/גדול הזה.


איזה קטע!!! "שיר כאב" זה השיר האחרון לתוכנית.