הגעתי להחלטה היום.
די בפתאומיות..
אני עוזב.
החלטתי כל כך מהר שאני אפילו לא מעכל את זה..
עוד כמה חודשים אני מסיים חוזה על הדירה, והתיכנון שלי היה לחזור לצפון (להורים) להתארגן על עצמי ולנסוע להרוויח כסף בארה"ב.
אבל בעיקבות שיחה עם בן דוד שלי, שמכיר את כל העסק של העבודות לחו"ל הרבה יותר טוב ממני, הבנתי שאם אני לא אסע עכשיו אני אלול לפספס הזדמנות להרוויח בגדול.
עכשיו, אני לא רודף בצע או משהו כזה, אבל אני צריך את הכסף כדי להתחיל ללמוד, להגשים את החלום..
אני מרגיש רע שאני עוזב.. עוזב את החבר הכי טוב שלי, עוזב את הקטנה שלי.
אני אתגעגע אליכם מאד. מאד.
אבל אני חייב.
הגעתי למרכז לפניי שנתיים כדי לעבוד ולהרוויח ללימודים (וכדי לעוף מהבית...) אבל מאז שאני פה אני רק שוקע עמוק יותר ויותר.
לא רק שאני לא מתקדם, אלא אני מרגיש שאני נוסע ברוורס.
אני חייב לשנות את זה, אני חייב להתאפס על עצמי.
ואין זמן יותר טוב מעכשיו.
************************************************************************************
סוף שבוע הקרוב אני עוזב לצפון, אך לפני זה אני יהיה בלימיט להגיד שלום. תבואו להיפרד.
עוד שבועיים יש לי יומולדת, אך כיוון שזה הפעם האחרונה במועדון, אני אחגוג השבוע.
אשמח לראותכם.
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 0:41