לפני 15 שנים. 5 בדצמבר 2008 בשעה 6:31
במרכז יש שלווה, שקט לא נגוע.
כאילו לא קרה דבר בעבר, לא קורה דבר בהווה ובהחלט שלא יקרה דבר בעתיד.
מין ידיעה שהכל במקום הנכון ובסדר הנכון.
שינוי לא יקרה כאן, הכל מושלם.
זהו ביתו של האל.
מסביב למרכז יש תוהו ובוהו מוחלט. הכאוס שולט.
הכל נע ומסתובב, סחור וסחור, אינו מוצא מקום.
כוח אדיר ללא רסן.
אין שלווה, אין מנוחה, אך היופי עוצר נשימה.
השינוי הוא תמידי, לעיתים ממלא חיים ולעיתים מביא חורבן.
זהו ביתו של הלב.
ובגבול הדקיק ביניהם, לא בדיוק בשלווה וכחוט השערה לא בתוהו, אך מושפע משניהם,
זהו ביתו של האדם.
בתהיה נצחית, לכאן או לכאן?
****************************************
למי שבמקרה תוהה: זה לא בהכרח מדבר על דת..