רשומות הדרקון

הנה פתחתי בלוג! אחרי אולי שנה שאני באתר הזה...
אגב, אני מאד מצטער על השם הפלצני של הבלוג שלי, אבל אהבתי את השם... "רשומות הדרקון",
יש לזה צליל מאד נחמד 😄

בלוג זה מיועד (כמו כל הבלוגים האחרים) ליצירות מקוריות שלי (אלא אם כן צויין אחרת 😄 ולכל החוויות שלי הקשורות לבדס"מ.
בלהתחשב בעובדה שאין לי כרגע חוויות בדס"מיות ששווה לפרסם, נתחיל עם יצירה 😄

________________________________________________________________________


אני מרגיש כל כך חופשי, כמו ציפור שרק למדה לעוף.
מימי לא חוויתי אושר כל כך עיליי, כל כך טהור.
כל העולם נימצא בכף ידי, וקיים הוא רק בשבילי.

אני יודע שבמציאות אני ערום, קשור ומושפל לרגלי גבירתי.
אני יודע שהסיבה היחידה להיותי כאן, הסיבה היחידה להיותי חי,
היא כדי לספק שעשוע לאישה המדהימה הזאת שמעלי.
אך כאשר היא מחייכת, כאשר אני זוכה להציץ לתוך נשמתה הזוהרת
דרך חיוכה, אני אדם מאושר.
אני מרגיש כאילו הכל שייך לי, ואני מביא הכל מרצון כנה לגבירתי.

הנה מתחיל הכאב.
היא שמה לב איך העזתי להרים את מבטי לפניה.
רגליה החטובות והזריזות מצאו כל פיסת עור בגופי, ואיני מעז
להגן על עצמי.
בעצם, למה שאני ירצה להגן על עצמי? עם כל פעימת כאב, גל
של התרגשות עובר בי.
הרי היא נוגעת בי!

הנה, אני שוכב, מדמם, כואב... אך זה בסדר, היא סלחה לי,
ובסליחתה זיכתה אותי בעוד אחד מחיוכיה!

אני מרגיש כל כך חופשי...




מתיו.