"אני וגבירתי ?

אנחנו מגעים למנהטן וישר נכנסים למשרדי התיווך המובילים בעיר .יוצאים לראות כל יום דירה אבל הדירה החמישית שראינו היתה מ ו ש ל מ ת .



פנטהאוז על השדרה החמישית והפארק תקרה עם חלל כפול מסתבר שזה בית שניבנה עבר צרפתייה נהנתנית ובת אצולה בשנות החמישים



ממש מוזיאון הבית נשמר בצורתו המקורית צבוע בלבן חלב רצפת עץ עלון כהה סלון ענק עם פינת אוכל אולי לעשריים איש מטבח בנוי בצורת חת עם אי שנראה שעברו עלו ארוחות רבות. בסלון אח ענק בנוי אבן אפורה (שמסתבר שהוא גם עדין עובד )הבית היה מחולק ליחידה לבעלי הבית ויחידה למשרתים (פעם הם היו כושים )חדר רחצה ענק צמוד לחדר שינה גדול במיוחד במרכז חדר הרחצה ניצבת אמבטיה בצבע שמפניה מדהימה ומולה חלון ענק שממנו נשקף הפארק,היחידה הגדולה והמרשימה היתה ענקית אולי 400 מטר .חלונות ענקיים משקיפים לנוף אורבני של העיר והפארק יציאה למרפסת רחבה מסביב לכל הדירה מהתקרה יורדים 3 שנדלירים בצבע שחור מדהימים שחוצים את כל אורך הדירה . אנחנו הממומים אבל מנסים לשדר אדישות למתווכת למרות שברור שזו ה ד י רה ואז אומרת המתוכת שיש עלית גג שבה מאוכסנים כל פרטי הריהוט שהיו בבית הכל ספות ,וילנות ,מראות שידות , אפילו סכום וכלי מטבח אני מביט על גבירתי והיא מביטה בי שנינו עם חיוך של ילדים רעים בתוך חנות ממתקים ועוד צרפתיים .



תוך שבוע הדירה היתה שלנו .



אני התחלתי במלאכת השיפץ ןהחידוש וגבירתי נסגרה באחד החדרים והחלה לעבוד על התערוכה הראשונה שלה. ההיסטוריה של המרקיז דה סאד .



לאחר מספר שבועות קשיים במיוחד הבית חזר למצבו הטבעי בדיוק כמו לפני שישים שנה עם מספר שיפורים ועידכונים



אבל המשמעותי ביותר היה הריח. הבית היה מוצף כל הזמן בריח פרחיים טריים ,ויקטוריה סיקרטס ואוכל ובישולים עם הרבה אהבה .



גבירתי ביקשה שאלך לקנות 15 קנים עליהם ביקשה להניח את התמונות שצירה



התערוכה נקבעה ליום 1.5.11 גבירתי שלחה הזמנות לכל אנשי החברה הגבוהה והממון של מנהטן על ההזמנה היה דיוקן של גבירתי בכל הדרו אשר לא משאיר הרבה מקום לדימין ומעורר בך את יצר הסקרנות בצורה אגרסיבת מאוד .אין אדם שיכול להשאר אדיש ליופיה ולעוצמתה. וכך היה נדהמנו מכמות המוזמנים שאישרו את הגעתם ויותר מזה קיבלנו עשרות פניות יחד עם מתנות מרשימות מכל חניות האופנה ,הנעלה והתכשיטים המובילים בעיר כולם רצו להיות בערב ההשקה אבל גבירתי החליטה רק חמישים איש ומי שלא מוזמן המתנה ששלח חוזרת גם.



גבירתי חשפה בפני בפעם הראשונה את הציורים שצירה כל תמונה היתה מדהימה יותר מהשניה ממש הרגשתי את התשוקה העוצמה והכאב של כל תמונה .התמונות ממש דיברו .



הצבנו את התמונות במקומם לרגל התערוכה גבירתי היתה מאושרת אני מכיר את תווי הפנים שלה שהיא מאושרת ומסופקת כמו אחרי שרשרת גמירות מדהימות (יצא לי לראות את הפרצף הזה מספר פעמים בעבר )



נשארו עוד מספר ימים לתערוכה ולמרות שאנחנו במנהטן על החמישית פינת פארק ממש לא ראינו צורך לעזוב את הדירה (מי שמכיר את מנהטן יודע שקשה מאוד שלא להיות כל היום ברחובות ) אבל אנחנו הרגשנו סיפוק אדיר חינו בחלום



ערב התערוכה .



אני לבוש חליפה ארמני שחורה ועניבה שחורה על צברי קולר עור שחור ועליו מתבעים ראשי התיבות של גבירתי .



גבירתי יצאה מחדרה לבושה שימלה מיני צמודה מעור שחור אשר נראה כאילו נתפר במיוחד עבורה ולמידותיה המושלמות .ביריות ליקרה שחורות מציצות בידיוק היכן שהשימלה נגמרת ומשתלבות בתוך נעלי פראדה שחורות עם עקב ניקל בגובה 12 ס"מ על צברה ענק יהלומים שקיבלה מתנה מאחד המוזמנים כפפות עוק מכסות את ידיה המטופחות וטבעת עם אבן ספיר כחול גדול ניצבת על העצבע המורה בגאון . אני המום ג ב י ר ת י ה מ ו ש ל מ ת ונופל לרגליה ,



בהכנעה

המשך יבוא ...