לאדוני
ירוק הוא צבע עיניך
זהב הוא צבע ליבך
וליבי עורג אליך,
כי אני אוהב אותך.
כל מפגש אשר ביננו
העונג מציף את גופי
כל עוד אנחנו שננו
אמשיך במעופי.
ולא היה בינינו
דבר מלבד הטוהר.
תמיד נישא עינינו
אל האור ואל הזוהר.
אדוני הוא דום ניו בוי
והוא האוחז בשוט
אוי לי ואבוי
אם איתו אחדל להיות
אז האושר ממני יברח,
והמוזות כבר לא ישירו
השמש לא תזרח
הכוכבים לא יאירו.
צלמוות ישרור בעולם
והיקום יחדל מלהיות
והשאלה הגדולה מכולם
היא, לחיות או לא לחיות
חיבוק אדוני ונשיקה
זה מה שאני צריך,
צריבה, צביטה ומכה
ימריצו אותי להמשיך.
את אדוני כל כך אוהב
כי אדוני הוא כל עולמי
משמש עד כוכב
אם לא אדוני לי אז מי?
גופי אליו עורג
נשמתי כפותה בידיו
את גופי בחבל אורג
זה אבקש שיקרה לי עכשיו.
לפני 20 שנים. 26 במאי 2004 בשעה 8:54