נו מה יהיה? עוד שרביט? הפעם מshe? האם רק בגלל שאני כה מוכשר וכותב יפה אני צריך לעבוד קשה בהעברות שרביט? (בתקווה שהיהירות תעצבן אנשים נוספים ששקלו להעביר אלי שרביט בימים הקרובים, ותמנע מהם צעד נואל זה)
בכל מקרה, כצעד ביטחון, אני מודיע בזאת קבל עם ועדה (או בעצם קבל עם וקהילה), כי לשם שריון סטאטוס חסינות מפני העברות שרביט נוספות, אני מפרסם בזאת 5 פריטי מידע תמימים במקום 3, מקבל הנחת מבצע, ומפסיק להסגיר פרטים רגישים לידי האנושות.
1. אני סובל מפיצול אישיות חריף: ברגע שאני מתחיל לנהוג אני הופך לזכר נמוך-מצח, עצבני, מנהם, מפטיר קללות על ימין ועל שמאל, עם רגל עצבנית על הגז ויד עצבנית על הצופר. להבדיל, כשאני צופה בשידורי הליגה הישראלית בכדורגל אני הופך להיות זכר נמוך-מצח, עצבני, מנהם, מפטיר קללות על ימין ועל שמאל, עם רגל עצבנית על השולחן בסלון ויד עצבנית על השלט.... אה, בעצם, זה לא ממש פיצול אישיות...
2. אני אוחז באוסף סרטים המונה 41 סרטי DVD,
23 קלטות וידאו מקוריות, ו-418 קלטות וידאו עליהן הוקלטו בעיקר סרטים.
אוסף זה מקוטלג ורשום במחברת נפרדת הכוללת אינדקס מספרי ואינדקס אלפאביתי.
מספר מכרים שלי טוענים שזו עילה מספקת לאשפוז כפוי, ברגעים מסוימים גם אני מצטרף לדעתם.
3. חודשיים לפני גיל 13, ביולי 1989 עבדתי לראשונה בחיי. זה היה החופש הגדול בין כיתה ז' לח', סבי ז"ל הסכים להעסיק אותי כעוזר בחנות הישנה שלו בדרום תל אביב (אני חולף על פניה כל שלישי בערב בדרך למועדון, ועדיין תמיד מפנה מבט במין געגוע), בשכר של 4 שקלים לשעה. בסיום היום הראשון לעבודה קניתי לי חולצה באחת החנויות הסמוכות, לראשונה מכסף שהרווחתי במו ידיי, וזה הרגיש נפלא...:) . אני שומר את החולצה עד היום, בדרך נס היא גם עולה עליי (ובהתחשב בשינויים במימדי גופי מאז, כנראה שמתקיימת כאן התרחבות על-טבעית בסגנון נס השמן של חנוכה)
4. את החברה הרצינית הראשונה שלי הכרתי כשהיא עמדה בתחנת אוטובוס ליד ביתי, אני חלפתי על אופניים ועצרתי לדבר איתה. עד כאן זה לא מעניין במיוחד, אבל ההמשך הוא שהאוטובוס הגיע, והיא עלתה עליו,ועוד לא היו לי פרטים שלה, ולכן דיוושתי במרץ דרך חצי ר"ג וגבעתיים אחרי האוטובוס, עד שהיא ירדה. אני מניח שלכך מתכוון הערך הצה"לי "דבקות במשימה", בכל מקרה, ככל הנראה גם היא התרשמה מהעניין, ולבלבה לה זוגיות נחמדה של שנה וחצי. (שנינו היינו בני 15 כשזה קרה)
5. לפעמים אני נעלם מהעולם. מתנתק, מתבודד, צריך את השקט שלי, החדר שלי, המוזיקה שלי, ולתת לרכבת השדים של המחשבות בראש להרגע מעט. אם כבר מזכירים את העניין: לקח קטן - לא להיעלב אם אני נעלם קצת מהאופק לפעמים כיוון ש(אנ לא מאמין שאני משתמש במשפט הזה..) זה לא אתם, זה אני. (וכן לפעמים גם יש לי כאב ראש.... למרות שאף פעם זה לא קורה במקום סקס.... רק אחרי)
תם ונשלם.
ועתה, העברות השרביט:
1. דומי - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=3810 כי היא נשמה טובה, ולראות אותה ואת פרודו עושה לי (ולהרבה אחרים) רק טוב על הלב.
2. defluo - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=13489, כי נורא כיף לקרוא את הסגנון האסוציאטיבי/מבריק שלה, וכי היא מכורה למלה הכתובה כמוני
3. מתאהבת בקלות - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=2066 - כי היא צינית עד אימה ברגעי הדכאון, ומבריקה כשיש לה מצב רוח טוב (בדרך כלל זה קורה ב29 בפברואר), וחוץ מזה אנחנו נהנים לשלח זה בזו חיצי שנינויות קטנים, ואם היינו צעירים יותר בטח היינו עושים גם קרב כריות.
רציתי להפנות גם לפומיקי, אבל נתנו לה בראש כבר פעמיים עם השרביט, והחלטתי לוותר על הגלידה.
לפני 19 שנים. 23 באוקטובר 2005 בשעה 17:23