ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

עובדה 1:
הערב ומחר נסב אל השולחן. ההרכב המשפחתי יהיה רחב מעט, וחיוכים יפוזרו לכל עבר.
ככל הנראה הגלגלים יסתובבו ויחרקו מאחורי מסך העיניים והחיוך בניסיון לזהות אמת וזיוף, היות שכבכל משפחה קופת השרצים על הגב כבדה מנשוא כבר לפני שנים רבות.
מסקנה 1:
אני לא ממש אוהב חגים. בטח כשהם נופלים על שישבת ולא מניבים לך אקסטרה חופש מהעבודה. (אם אי פעם רציתי לנפח את מספר התגובות לפוסט שלי בבלוג - עכשיו היה המקום לשאול מי מסכים איתי בנושא..)

עובדה 2:
גם אני, כמו רבים וטובים מהגווארדיה הותיקה של פעם, נמצאים כאן, ובמסיבות על אחת כמה וכמה, על תקן של נוכחים-נפקדים. ע"כ מידת האינטראקציה בינינו לא גבוהה במיוחד (מלים עדינות בחרתי, בכל זאת, חג).
מסקנה 2:
(הנה מגיעה האצטלה מהכותרת) - אאלץ להשתמש בפורום הזה כדי לאחל לכולם שנה טובה.
שתהיה לכולנו שנה מוצלחת. שכל אחד ישיג או יתקרב עוד קצת להשגת הדברים שהוא מאחל לעצמו. האופי המחורבן שלי מונע ממני להאמין בנאיביות בהגשמות מלאות של חלומות ושאיפות גרנדיוזים. אבל אני כן חושב שהאושר היומיומי שלנו מונח בהגשמת אלפי מטרות ושאיפות קטנות
בכל יום שעובר, וביכולת שלנו לראות מבעד לטפל ולתפל ולבחור להתמקד במה שכן הצלחנו לבצע, להשיג, לחוש (נא לא לחשוב עליי כעל גורו בשקל, זה לא שאני כה מוצלח בלבצע את זה בעצמי).
מאחל לכל החברים מפעם - שנשיג קצת יותר, שניהנה קצת יותר, שנתבונן קצת יותר ורוד, שיהיו יותר רגעים בהם החיוך יהיה אמיתי, והחיבוק יהיה מלא בחום שנובע מהבטן.