לפני 11 שנים. 29 באפריל 2013 בשעה 16:06
כמו הפסקה בזמן.... הכל נעצר באותו לילה
להשאר בין הידיים שלך
תחת פקודותך
רק לרצונך....
פסק זמן קסום
מחוץ כל מציאות
רק אתה ואני
והגופות שלנו המתערבבות, המכירות את כל נקודה רגשית של השני...
היד שלך
מכאיבה
מלתפת
לוקחת
הפה שלי, תמיד צמאה לך....
הגוף שלי התמיד רוצה ממך עוד
והחלום הזה שיש לא סוף, החזרה למציאות....
למה שאתה
למי שאתה....
זה היה יכול לא להסתיים אי פעם...
אבל יש לזה סוף
בוקר שקמים וחוזרים לשלנו..... בעולם השקרים שלנו
בעולם הקינה שמסביבנו...
אולי עדיף כך
אולי לא
מי יודע.....