משהו בתוכי צעק, פגעו בך, אז גם כן לך מותר לפגוע... וכנראה הצלחתי, חבל שצריך להגיע לזה כדי לקבל התייחסות... עצוב
ברור שזה לא עשה לי טוב וגם ברור שזה לא היה בתוך נקמה, זה ממש לא אני. אך זה היה הדרך היחיד כדי שיקשיבו לי. ולמרות שבתוכי היה משהו שקיווה שזה לא יעבוד, זה עבד טוב מאוד... אפילו טוב מידי...
ובסופו של דבר לא מצתערת על מה שעשיתי, על מה שאמרתי.... כי זה מה שאני חושבת, וכי זה אני.
מצתערת על כל אלו שיגידו שאני טועה, אך נשלטת לא אומרת שמחטות. המקום של השליטה הוא בא לכל אחד מהמקום שלו. אצלי הוא בא מהאהבה, מהערצה ולא ממקום של תלות. מי שמקבל ממני את זה צריך לקבל את זה בערכה וכמתנה, ומי שמנצל את זה ומשחק אם זה רק יכול לקבל ממני כאס בחזרה... כך אני, כי כשאני נותנת אני נותנת הכל ללא תמורה, וכשפוגעים בי אז אני גם כואסת עד הסוף...
זה מה שאני ואף אחד לא אשנה אותי (איך שהו המשפט מוכר לי ממקום אחר...)
לילה טוב
