סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 20:19

אוף... אני עצבנית

התעצבנתי על הדס - חברה שלי

יש לה קטע שמאוד מפריע לי

היא מדי פעם מבריזה, אני מרגישה שכבר אי אפשר לסמוך עליה
הדס טיפוס שכל פעם בקשר טוב, קרוב, עמוק רק עם בן אדם אחד

לפני 5 שנים, לפני שהכרנו, היא הייתה בקשר מאוד טוב עם אחותה

במהלך הלימודים נהינו קרובות, מאוד, כל הזמן ביחד, כמו בנות זוג ללא סקס
שהייתי הומלסית היא הייתה הבית שלי, היא הובילה את הציוד שלי ממקום למקום בפיאסטה הישנה שלה, ולי לא היה כסף אפילו כדי להחזיר לה על הדלק.

אחרי הלימודים, מצא לה חבר... תוך שבועים עברה לגור איתו וחוץ מכמה טלפונים לא ראיתי אותה שנה עד פסח שנה שעברה שהם ניפרדו..

באחד בלילה טלפון ממנה שבא אלי לכמה ימים

אמרתי לה להישאר כמה שהיא רוצה, והיא נשאה חודש וחצי.

ועוד פעם קרובות

ועכשיו עוד פעם מבריזה, עוד פעם החליפה את האדם היחיד שהיא יכולה להיות בקשר כן בזמן נתון וזאת לא אני.
זה לא כואב אבל זה מעצבן לקבל את ההחלטה שככה זה לא מתאים לי
היא כבר לא תורמת
היא כבר לא קרובה
היא כבר לא מקשיבה
אני מרגישה שלא איכפת לה

אני לא רוצה אנשים שלא אוכל לסמוך אליהם בקרבתי
וכל פעם תירוץ אחר

ואולי הציפיות שלי מהאנשים מאוד גבוהים
ואני לא יודעת אם אני צודקת
ואני לא יודעת אם זה עבור כמו כל פעם

אבל אני עצבנית, כועסת ופגועה


Tainted​(לא בעסק) - בובה,
את חייבת לשוחח איתה על זה,
קחי את הבלוג הזה, תדפיסי אותו ותתני לה לקרוא.
באופן טבעי שיש חבר יש פחות זמן לחברות מפעם, וזה לגיטימי, אבל להעלם כליל זה לא בסדר- אני מסכימה איתך פה.
תשוחחי איתה על זה, אם היא תמשיך בהתנהגות שלה,
פעם הבאה שהיא תזרק ע"י הבן זוג,
אל תעזרי לה.

ניצול זה לא חברות.


בהצלחה!
דומי
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י