שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. יום שבת, 11 באוגוסט 2007 בשעה 17:16

יש לי חיים משלי

עבודה מעולה

חברים טובים ואותו

ואני הכי רוצה זה להיות איתו כל הזמן

והוא גם רוצה להיות איתי אבל לא כל הזמן

לפני 18 שנים. יום שישי, 10 באוגוסט 2007 בשעה 4:21

יש לו פנטזיות, הרבה פנטזיות

בחלק אני זורמת, עד הנקודה הזו.

הוא רוצה לזיין אותי בזמן שמישהו מצליף בו...

אני לא רוצה יותר משני אנשים במיטתי (כלומר הוא ואני) לא מתאים

לא מתאים כי יש פנטזיות שצריכות להישאר בגדר הפנטזיה
לא מתאים כי אני רוצה להיות רק איתו, לא רוצה שאף אחד אחר יצטרף

לפני 18 שנים. יום שלישי, 7 באוגוסט 2007 בשעה 16:37

איך אני מונעת מהקשר להפוך לקשר של סקס בלבד

לפני 18 שנים. יום שני, 30 ביולי 2007 בשעה 10:51

מאז שאני מכירה אותו, מאז שאנחנו ביחד.... כבר זרקתי אותו לפחות 4 פעמים (הוא לא יודע על כך)

אני חולת איחורים (כל בן אדם שמאחר מבחינתי מגיע לו כדור בראש... זו הנקודה הרגישה שלי)

פעם אחת הוא פשוט איחר...

פעם אחרת הוא נרדם

פעם נוספת הוא היה עייף.... אמרתי לו שאני פולניה - -כלומר סולחת אך לא שוכחת... אני אזכור זאת עד סוף ימיו.... וימיי

והיום.... היינו אמורים לצאת לחופשה בת יומיים בצפון.... ולא יצאנו... הסיבה עבודה... אני מבינה, אני מקבלת אבל אני לא שלמה עם זה שלקחתי יום חופש ואני בבית...

אומנם עובדת מהבית, מעסיקה את עצמי ומרוויחה כסף... אבל זה היה זמן לנופש... ולגבי מחר... כבר לא בא לי להיות בחופש רק יום אחד...

זין זין זין...

אני אוהבת את הביחד אבל הקטע הזה של לתאם ולעמוד בזמנים פשוט הורג אותי

אני טיפוס עצבני... מנסה, משתדלת אבל לא תמיד מצליח לי לשלוט בעצבים שלי.... לרוב לא...

הוא כבר למד... לא מתייחס... אני לא יודעת אם יותר מעצבן אותי שהוא לא מתייס או שהוא כן

והקטע הכי מעבן הוא שזה יוצא לטובה כי ככה סיימתי פרוייקט שאני דוחה כל יום ויום

תיכננתי לסיים אותו ביום ד' אבל אחרי שהתחלתי היום להתעסק בו הבנתי שלא היה סיכוי שיסתיים אז...


נחיה ונירא....

לפני 18 שנים. יום שבת, 23 ביוני 2007 בשעה 17:56

שבת זו מזה חודשים ישנתי את רובה

ישנתי בבוקר

ישנתי בצהריים

ובזמן שלא ישנתי, נחתי


והכי כיף.... זה שלא ישנתי לבד

לפני 18 שנים. יום חמישי, 7 ביוני 2007 בשעה 13:45

הדוח הראשון שלי (לא כולל דוחות חניה)

על כך שדיברתי בפלאפון תוך כדי נהיגה

איזה עצבים!!!!! 500 ש"ח אבל מה אגיד לשוטר... הוא צודק, דיברתי תוך כדי נהיגה, מגיע לי דוח

אם אחלק את 500 ש"ח האלה חלקי כל הפעמים שדיברתי בנייד תוך כדי נהיגה יצא לי ממש זול

בכל מקרה כבר קניתי דיבורית (כאילו חיכיתי לדוח כדי לקנות אותה) והיא ממש מגניבה

לפני 18 שנים. יום שבת, 19 במאי 2007 בשעה 16:51

אחרי שהלכתי רחוק בכאב

נהניתי מעונג האקטרים שבכוחניות...

גיליתי את העונג ברכות, בליטוף, בחיבוק הרך

וגם מזה נהניתי.

לפני 18 שנים. יום שלישי, 15 במאי 2007 בשעה 9:42

אוף, אני שונאת את הימים האלה לפני הקיץ

אני בכלל שונאת קיץ

זה פשוט מכניס אותי לדיכאון בלי סיבה

לפני 19 שנים. יום ראשון, 4 במרץ 2007 בשעה 14:31

היום לפני 10 שנים ירדתי מהמטוס

היום לפני 10 שנים קיבלתי תעודת עולה שלאחר מכן הפכה לתעודת זהות ישראלית

היום לפני 10 שנים הגשמתי את הציונות עליה דיברתי מאז שאני זוכרת את עצמי.

היה כיף לחיות בארץ ישראל, להיות באולפן קיבוץ, ללמוד במכינה בירושלים, לשכור בית ליד החברים ואז לעבור שוב למכללה.

היו משבים, היו דברים שבחיים לא הייתי מוותרת עליהם.

היה קשה, מתגעגעת יותר מדי למשפחתי.

אבל יש לי מתשפחה מחליפה כאן.


היום לפני 10 שנים קבעתי את גורלי.

לפני 19 שנים. יום ראשון, 21 בינואר 2007 בשעה 20:25

איתו זה נגמר

רציתי להתמסר אבל לא היה מי שיחזיק אותי שם

וירטואליות הייתה חוויה חיובית מאוד לפרק זמן מסוים... וגם זה נגמר


אתמול המחשב שלי קרס סופית, חודש שעבר היה המנוע של הכרב מת, השותפה שלי עוזבת את הבית... נירא לי שגם ארון הבגדים הולך להתפרק

אולי עדיף הכל ביחד על מנת לפתוח דף חדש לקראת התואר השני שאני מתחילה ללמוד.

תואר שני שכבר התקבלתי אליו, אך טרם נרשמתי רשמית לאוניברסיטה.

לפחות בשיעורי חלילית אני מתקדמת יפה, לפחות אני מכורה לעבודה שממש אוהבת, לפחות שבוע הבא אני אטייל על חשבון העבודה יומיים בירושלים.

כנירא שסך הכל, הכל בסדר.