מאז שאני מכירה אותו, מאז שאנחנו ביחד.... כבר זרקתי אותו לפחות 4 פעמים (הוא לא יודע על כך)
אני חולת איחורים (כל בן אדם שמאחר מבחינתי מגיע לו כדור בראש... זו הנקודה הרגישה שלי)
פעם אחת הוא פשוט איחר...
פעם אחרת הוא נרדם
פעם נוספת הוא היה עייף.... אמרתי לו שאני פולניה - -כלומר סולחת אך לא שוכחת... אני אזכור זאת עד סוף ימיו.... וימיי
והיום.... היינו אמורים לצאת לחופשה בת יומיים בצפון.... ולא יצאנו... הסיבה עבודה... אני מבינה, אני מקבלת אבל אני לא שלמה עם זה שלקחתי יום חופש ואני בבית...
אומנם עובדת מהבית, מעסיקה את עצמי ומרוויחה כסף... אבל זה היה זמן לנופש... ולגבי מחר... כבר לא בא לי להיות בחופש רק יום אחד...
זין זין זין...
אני אוהבת את הביחד אבל הקטע הזה של לתאם ולעמוד בזמנים פשוט הורג אותי
אני טיפוס עצבני... מנסה, משתדלת אבל לא תמיד מצליח לי לשלוט בעצבים שלי.... לרוב לא...
הוא כבר למד... לא מתייחס... אני לא יודעת אם יותר מעצבן אותי שהוא לא מתייס או שהוא כן
והקטע הכי מעבן הוא שזה יוצא לטובה כי ככה סיימתי פרוייקט שאני דוחה כל יום ויום
תיכננתי לסיים אותו ביום ד' אבל אחרי שהתחלתי היום להתעסק בו הבנתי שלא היה סיכוי שיסתיים אז...
נחיה ונירא....
לפני 17 שנים. 30 ביולי 2007 בשעה 11:51