אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 20 בפברואר 2006 בשעה 22:56

אוף אתה כזה אגואיסט

בכל, בנתינה, בשיתוף במה שאתה רוצה להשיג

וזה מופיע כניצול

אני לא רוצה להיות מעורבת אישית יותר,

כלומר אני רוצה אבל יודעת שאפגע ואני לא רוצה להיפגע.

הפתיחות ניתנת להערכה אבל לדעת מה אתה מרגיש וחושב זה כואב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י