היא התהלכה בדירתה חסרת סבלנות. היה כבר מאוחר. "הוא היה צריך כבר להגיע, הוא אמר שהוא יגיע. אני מקווה שכלום לא קרה" הרהרה לעצמה. שלוש דפיקות בדלת שברו את קו מחשבתה. נשימתה נעתקה והיא מצאה את עצמה נלחמת להחזיר אויר לריאותיה בזמן שצעדה ברעד לדלת.
היא ידעה מה היא צריכה לעשות: לפתוח את הדלת ממש מעט, לשלוח ידיים קדימה ולהמתין. וכך עשתה. ביד רועדת סובבה את המפתח, הורידה את הידית ופתחה את הדלת אך במעט, שלחה ידיים קדימה וחיכתה. הוא רצה שתחכה, הוא רצה לראות אותה רועדת, הוא רצה שהציפייה תאכל אותה.
קול מתכתי נשמע מהמסדרון החשוך, אפילו צללית היא לא ראתה, רק חיכתה. אזיקים החליקו לתוך דירתה. בלי לחשוב היא רכנה ולקחה אותם בידיה. "שימי אותם" קול בס לחש. ידיה הרועדות כאילו רמזו לה לשמוט את האזיקים הקרים אך היא צייתה, כי לא רצתה שהדלת תטרק בפניה והוא יילך.
ידיה אזוקות, שוב מושטות קדימה. מבעד לדלת היא שומעת בד נקרע, חולצה הונחה בידיה. "גשי לסלון, התיישבי על הרצפה ליד הספה וקשרי את עינייך" נאמר לה שוב בלחש. הוא חייך לעצמו בזמן ששמע אותה נאבקת בידיים אזוקות לקשור לעצמה את החולצה סביב העיניים. ריח ניחוח התפשט מהחולצה וחדר לאפה. "זה בושם של אישה." הבינה במהרה. "מדוע נתן לי את זה לכסות את עיניי? זה שייך למישהי? מישהי שהוא היה איתה בעבר?"... הדלת נסגרה. "הוא הלך?! הוא פה? שאוריד את כיסוי העיניים?" היא שלחה יד לעבר פניה.
"לא הייתי עושה את זה אם אני הייתי במקומך" נאמר לה בגיחוך. גבה נזקף לדום וכמעט נשבר מהבהלה. הוא ניגש בשקט והתיישב על ידה. זה בהחלט לא היה הריח שלו על החולצה. היא יכלה הייתה להריח את ניחוח הטבק נודף ממנו. סטירה הפתיעה אותה ושחררה ממנה אויר שהיה כלוא בריאותיה מהמתח. הוא לא חשב שהוא צריך להסביר את עצמו. היא הבינה שזה בגלל שניסתה להציץ קצת מקודם. הריח הנשי ממקודם התחזק. "הרימי ידייך באויר" והיא ישר ביצעה. יד חזקה תפסה בשיערה ומשכה את ראשה אחורה. ידו השניה תפסה בגרונה, אך לא לחצה. כאשר ידיה באויר, ידו האחת על צווארה והשניה מושכת בשיערה אחורה, חולצתה החלה נפתחת. היא הייתה המומה. כאשר קפצה על ישבנה, התהדקה האחיזה סביב הצואר. כפתור אחר כפתור נפתח בעדינות ידי אומן. היא נרתעה שוב, האחיזה בצואר התהדקה עוד יותר. "זאת אישה, בחורה, זאת מישהי. זאת ה-"מישהי", זה הריח שלה! זאת החולצה שלה! הוא קרע אותה מעליה כשהיה במסדרון!". חולצתה פתוחה לגמרי. ידיה עדיין מונפות לשמיים, אזוקות. האחיזה בגרון ובשיער השתחררה והיא נשמה נשימת רווחה. זוג ידיים גבריות אחז בידה הימנית, זוג ידיים נשיות אחז בידה השמאלית. היא נגררת אחורה. נאבקת ברגליה, מנסה לחזור לחלק הרצפה שהתחמם כאשר ישבה עליו. היא מוטלת בצד, שדיה כבר מזמן עזבו את נוחות חזייתן. קול רוכסן נפתח. קולות מציצה, חנק, הנאה... אבל לא היא שמוצצת. "זאת האישה הריחנית, בעליה של כיסוי העיניים". היא מנסה להתרומם וישר נדחפת שוב אחורה.ידיו קרות, מחוספסות, מעבירות בה צמרמורות. היא נלקחת כמו פצוע חזרה למרכז הסלון, שם עמד שולחן זכוכית שקוף על ארבע רגליו. היא נזרקה למרכז השטיח והשולחן הונח מעליה כאשר רגליה מפושקות מבעד לרגלי השולחן וידיה מתוחות מעל הראש, עיניה מכוסות אך היא כבר לא רועדת. חשופה, נוטפת ומטפטפת כאשר הוא מזיין את ה"ריחנית" מעליה. הוא מזיין אותה חזק, היא שומעת, היא מריחה. רגלו דורכת על שערה ומזיזה מעט את החולצה מעיניה. סוף סוף היא זוכה למעט אור ותמונה.
דרך השולחן השקוף היא ראתה איך הזין שלו חודר לישבנה העגול של האחרת. איך הוא מפליק לה ומושך בשערה. אגלי הזיעה שלו נטפו על השולחן. חלק מזה היה מיציה של "הריחנית" אשר הצטברו לנחל קטן שניגר וטפטף מזוית השולחן השקוף. היא רצתה להיות שם למעלה ושמישהי אחרת תהיה במקומה למטה. מבטה הצטלב עם מבטה של האישה מעל. אוי כמה שהיא נהנית. התסכול גבר בה והיא ניסתה להשתחל ממתחת לשולחן. הזיון הופסק, הגניחות חדלו. ה"ריחנית" יצאה מתנוחת הדוגי סטייל והתיישבה ברגליים מפוסקות על השולחן. הכל נראה דרך השולחן השקוף. עכשיו היא מוצצת לו. הוא ממש חונק את גרונה. היא כמעט מקיאה. "שתקיא, הכלבה הריחנית הזאת" היא מקווה לעצמה, מדמיינת איך כל השולחן מוצף והיא מוגנת תחתיו, יחסית. הוא גומר. חזק. שואג. על פניה, בפיה, עמוק בגרונה עד שנחנקת כליל ופולטת מעט מהזרע הסמיך על השולחן.
"עכשיו תורי?" היא שואלת... ה"ריחנית" צוחקת ואומרת "אני רוצה חזרה את החולצה שלי" וביד מהירה חטפה את כיסוי העיניים. סוף סוף היא ראתה אותו. לרגע לפני שיצא מדלת ביתה. זה הספיק לה. דמותו תצרב בזכרונה. היא שמה לב עכשיו טוב יותר לחלק שהיה חסר מחולצתה של ה"ריחנית". היא נתנה לו נשיקה ויצאה. נשארו רק שניהם. היא שוכבת מתחת לשולחן השקוף אשר מלא בשפיך והוא עומד מעליה.
בידו הוא מחזיק את המפתח. "זה לאזיקים" הוא אומר ומניח את המפתח במרכז בריכת השפיך. "זה בשבילך, עד הפעם הבאה". הוא הסתובב ויצא מהדירה.
איך שהדלת נסגרה היא נאבקה לצאת מתחת לשולחן השקוף, שלחה יד ותפסה את המפתח יחד עם חופן זרע נאה. בלי לחשוב פעמיים הכניסה את המפתח ומה שהצטבר עליו לפיה. היא התענגה על הטעם, על הריח, עליו. זה כבר לא היה חם אבל לא היה לה אכפת. זה היה טעים לה. שחררה את ידיה הכואבות מהאזיקים ועברה ללקק את שארית הפליטה מהשולחן.
לפני 12 שנים. 5 בינואר 2012 בשעה 12:04
