לפני 12 שנים. 31 בינואר 2012 בשעה 14:54
ישנם ימים, כמו הימים האחרונים, שאתה מרגיש ריק. אין זו ריקנות הנובעת מחוסר מעש או תכלית.
ישנם ימים, כמו הימים האחרונים, שאינך מרגיש צורך לדבר. אתה יודע שהיא תבין דרך מבט עינייך.
ישנם ימים, כמו בשאר הימים, שאתה רוצה פשוט לחזור הביתה ולמצוא אותה שם. מחכה בפה פעור.
ישנם ימים, כמו בשאר הימים, בהם השיחות והדיבור היום-יומי התחלפו בקולותיהם של השוט והמקל.
ישנם ימים...
לו רק היינו יכולים להחליט עבור עצמנו מה יהיה. לו רק היינו יכולים לסדר שהכל יהיה מדויק ומסודר.
לו יכולתי לקשור אותך ולהשאיר אותך מנוטרלת, עם פה מלא בריר. להתהלך סביבך, בשקט, בוחן כל
חריץ וחור, בשקט. היום והלילה שלך הם מה שאני קובע, עם כיסוי העיניים ששמתי לך - כמו ציפור בכלוב.
אולי בעצם היו ימים?
