לפני 10 שנים. 23 בינואר 2014 בשעה 16:29
אני רוצה להוריד את הירח עבורה.
אני מקווה לחבר אותה כשהיא שבורה.
אני מעוניין לגרש את השדים מליבה.
ולראות אותה מביטה בי עם כ"כ הרבה חיבה.
כי מרגע שהסתובבה ופנתה לחזור אחור,
התחלתי לפתע להרגיש כאילו בלב נפער לי חור.
כפי שכל מחשבה עליה גורמת למוחי לנדוד,
והנשמה מרחפת גבוה מאשר שניתן למדוד.
ומאז אני מחכה, עד הפעם הבאה שנפגש,
ושוב להביט בדמותה ולהמשך אליה כמו פרפר לאש.
כמה קשה ההמתנה וכמה קשה לי ממש לחכות,
כדי שתמלא את ליבי שוב באושר... כאשר אטבע בעיניה העמוקות.
