לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקופה לו

"את שקופה לי הוא חוזר ואומר" ואני עדיין מנסה להשתמש בווילון שמסתיר אותי אך איתו זה לא מצליח.
לפני יומיים. שישי, 14 ביוני 2019, בשעה 12:52

עוד הגיגי קיץ.

 

האושר שלך לא תלוי באף אחד אחר. 

גם אם זה נשמע כמו מנטרה של מטיף כנסייתי בדרום ארה"ב, או מוטו של אחד, מ 9765 קורסי "הדרך אל האושר".

כן,  וגם המשפט הבא - האושר שלך תלוי אך ורק בך. 

 

יודעת שעכשיו יעופו עלי כל החכמים והצדקנים ומצקצקי השפתיים ומנידי הראש: את לא מבינה, הוא עשה לי ככה, היא פגעה בי ככה, האקסית המיתולוגית, הגרוש שלי. יאללה, בחיאת. 

כמו מכורים שאומרים - אני יכול להפסיק מתי שרק ארצה.  אבל הם לא מפסיקים. 

 

אז חלאס, להפסיק זה במכה אחת - לא לחשוב על האחרים, לא להיות תלוי באף אדם,  האושר נמצא בידיים שלנו. 

מה הקשר למצעד הגאווה, תשאלו?  

שתהיו תלויים רק בעצמכם לאושר שלכם, אז תוכלו לצעוד במצעד הגאווה של עצמכם, ולהיות גאים במה שהשגתם. 

לפני שבוע. שבת, 8 ביוני 2019, בשעה 09:20

נו,  בחייאת. תתקדמו. מה הטעם להתקע בעבר? הרי זה מה שחוסם את ההווה והעתיד. 

אני לא אומרת שאין כאב ואין צער. יש מי שפגע ויש מי שנפגע. אני מבינה וחלילה לא מקלה ראש בשום תחושה כזו. 

אבל באמת שזה רק מונע את ההתקדמות למשהו טוב יותר. 

דווקא זו הזדמנות שמאפשרת למצוא בתוכנו את הכוחות להצליח,לנצח את העבר ולמצוא מישהו ראוי וטוב הרבה יותר. 

הקיצר, מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו. תעשו מהלימון לימונדה, זה טוב לחמסינים. 

חג שמח לכווווולם. 

 

לפני שבועיים. חמישי, 30 במאי 2019, בשעה 20:10

כמה פוסטים פה על הנושא הזה. אין באמת על מה לכתוב? הלו, זה לא אתר בדסם פה?

מי שלא נשואה והולכת עם נשוי עושה ניסוי - לרוב, תוצאותיו ידועות מראש. 

זה נכון כמובן גם לגבר לא נשוי שהולך עם נשואה.

קחו את זה בחשבון וכשזה נגמר תפעילו ת'מוח ותחשבו אם זה היה כדאי ואם שווה לכם להמשיך ככה. ובחייאת, אתם לא ממש חייבים לשתף את כל עם ישראל שבכלוב.

יאללה, תהיו טובים ותכתבו יותר על הבדסם, על שסנים ועל דברים מגרים ומענינים.

 

 

לפני שבועיים. רביעי, 29 במאי 2019, בשעה 18:02

כמה אפשר לשמוע פה שירי קינה ותלונות של "אכלו לי" ו"שתו לי".

כמו מקהלת מקוננות יווניות.

וכן, יש גם מקוננים. אתם הגברים לא שונים מאתנו הנשים.

הסתכלו קדימה, היו אופטימיים.

יש נפילות בחיים, כולנו היינו שם.

חפשו את הטוב, במבט חיובי, והטוב יבוא אליכם.

לפני 5 שנים. שישי, 12 ביולי 2013, בשעה 02:11

כבר 2 בלילה 

בשעה שכזו אני בדרך כלל עובדת או ישנה ולא נימצאת פה בכלוב.

אך הלילה היתה לי שיחה עם מישהו  ששלח לי הודעה אישית ופירגן על הפוסט הקודם. 

לא יודעת למה ומה קרה אך נהיה לי עצוב מהשיחה הזו.

אולי השיחה על הפוסט הקודם ? אולי הרעב לשסן  שחסר לי כל כך ? אולי הידיעה שאני לא רוצה להיות עם אדון אחר ?

אולי החששות הישנים שעולים ומציפים?

הפחד להתחיל מחדש? (כמו שאמרה לי חברה ממש טובה )

אני לא יודעת עדיין מה זה וכנראה שקצת חוששת לגלות כרגע  

כל מה שיודעת כרגע זה שהעצב ממלא לו כל חלקה טובה בתוכי  והדמעות עולות ומציפות 

כנראה שזה הזמן ללכת לישון.

לילה טוב עולם.

לפני 5 שנים. שבת, 6 ביולי 2013, בשעה 10:09

המאסטר שלי החבר הכי טוב שלי האהבה הגדולה של חיי ניכנס לחיי בדרכו לפני כמעט 5 שנים

שנים של לימוד מי אני שנים של שינוי ראיה על עצמי על העולם וכמובן על עולם השליטה

לא הייתי בעולם השליטה לפניו.

הוא הגיע ופתח לי את הדלת בדרכו המיוחדת בתשומת לב אלי ובלי לוותר על הדרישות שלו.

היום הוא במצב בריאותי ירוד.

החברות בנינו שלמה וחיה חברות אמיתית אינטימיות שלא הכרתי לפני,

לא יכולה להסתיר ממנו כלום או כמו שהוא אומר "את שקופה לי".

מצבו הבריאותי ותשומת הלב והאנרגיה מיועדים להבראה.

אין בנינו שסנים של שליטה ובקושי יש בנינו סקס ונילי לחלוטין (שהוא טוב בפני עצמו אך לא תמיד מספק)

אחרי שיחה ארוכה בנינו הוא אמר לי שלמרות שמאוד רוצה אותי בחיו הוא מכיר בעובדה שהוא לא יכול למלא את תשוקתי ולכן משחרר אותי למצוא מישו אחר.

יומיים קשים עברו עלי במחשבות ובבכי שמציף ללא שליטה

היום אני יודעת:

לא עוזבת אותך מאסטר יקר שלי.

אוהבת אותך,

מעריכה את הדרך שלך.

יודעת שמשחרר אותי ובוחרת להישאר פה אתך !!!

אין לי מושג מה יהיה בעוד זמן מה כשהבריאות שלך תהיה טובה יותר (ואני יודעת שהיא תהיה)!!!

יתכן ( ויתכן שלא) שבדרך אמצא ריגושים נוספים ומאמינה ומקווה שתהיה שם איתי כדי לעזור לי להתגבר על הפחדים שלי.

נשארת אתך ושלך כי באמת חושבת שאתה אדם ענק ועל אדם/חבר/מאסטר כמוך לא מוותרים בקלות.

 

אוהבת אותך מאסטר יקר שלי.