שקופה לו

לומדת 

כל יום מחדש לחבר את כל החלקים

כל החלקים שבסופו של דבר הם כולם אני 

לחבר את היצירתית עם היצרית

לחבר את האשה עם הילדה 

לחבר את הצורך לתת עם היכולת לקבל

לחבר את הרצון להרגיש קטנה למרות הגודל הפיזי

ללמוד לחיות  עם כל הדמויות שהן כולן אני 

לחיות איתם בשלום ובאהבה 

כל אחת בזמנה וברגע הנכון לה

ללמוד לקבל את כל המכלול ולראות כמה ניפלאה האישה הזו 

ללמוד מחדש מי אני.

משהו בי בתוכי משתנה 

פחות מעניין להיות נישלטת

שיפחה אף פעם לא ממש התאים לי  אולי כי אני סרבנת ומרדנית 

הכאב שכל כך אהבתי לקבל  התחושה של לתת את השליטה  כלזה לא  מעניין עכשיו.

כותבת פה כי זה מקום שמתאים לי להוריד את המחשבות לכתב.

עוברת שינוי  / תהליך  לומדת להכיר את עצמי מחדש.

עדיין לא יודעת מי ומה אבל הדרך מענינית ולא קלה 

כל מה שיודעת היום זה שלא מעונינית לתת את השליטה לאף אחד כך שאני כרגע לא נישלטת בטוח ובטוח שלא שולטת  

לא צריכה עכשיו את הכאב שבזכותו הצלחתי להרגיש . היום לומדת להרגיש את כל מה שנעלתי בתוכי ולא יכולתי להתמודד איתו.

יוצאת לדרך חדשה ומענינית 

מוותרת על חברות חד צדדית  ונישארת רק עם מי שהוא חבר אמיתי תומך ומקבל את הדרך החדשה ואת זה שגדלה.

רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו ואישה זונה 

ולכן היא לא מונוגמית ולא פוליאמורית 

אז די עם הקטע של להיות יחודי 

החופש שלי הוא להיות איפה שמתאים לי !!!

ומי שזה לא מתאים לו בעיה שלו !!!

והנה אני שוב פה מרגישה שצריכה להוריד מהלב קצת עומס.

14 שנים איתו. מערכת שמשתנה ללא הפסק. 

יחסים שמשתנים ללא הפסק וכל פעם מפתיעים מחדש. 

ב 3 שנים האחרונות הוא מטפל באמו הדמנטית 24/7 כמעט ולא מצליח לצאת מהבית. 

מחיר כבד בשביל כיבוד הורים אך זו הבחירה שלו ואני בחרתי להישאר כחברה ולתמוך כמיטב יכולתי למרות המחיר הכבד שזה גוזל משנינו.

ואני כל כך מתגעגעת להיכנע/ לוותר /לכאוב.

הוא תמיד יהיה המאסטר שלי וחבר טוב  ותומך {מרחוק} אך לצערי זה לא מספיק לי עכשיו 

רוצה/צריכה יותר  

והנה אני שוב פה מגששת את דרכי.

כבר 2 בלילה 

בשעה שכזו אני בדרך כלל עובדת או ישנה ולא נימצאת פה בכלוב.

אך הלילה היתה לי שיחה עם מישהו  ששלח לי הודעה אישית ופירגן על הפוסט הקודם. 

לא יודעת למה ומה קרה אך נהיה לי עצוב מהשיחה הזו.

אולי השיחה על הפוסט הקודם ? אולי הרעב לשסן  שחסר לי כל כך ? אולי הידיעה שאני לא רוצה להיות עם אדון אחר ?

אולי החששות הישנים שעולים ומציפים?

הפחד להתחיל מחדש? (כמו שאמרה לי חברה ממש טובה )

אני לא יודעת עדיין מה זה וכנראה שקצת חוששת לגלות כרגע  

כל מה שיודעת כרגע זה שהעצב ממלא לו כל חלקה טובה בתוכי  והדמעות עולות ומציפות 

כנראה שזה הזמן ללכת לישון.

לילה טוב עולם.

המאסטר שלי החבר הכי טוב שלי האהבה הגדולה של חיי ניכנס לחיי בדרכו לפני כמעט 5 שנים

שנים של לימוד מי אני שנים של שינוי ראיה על עצמי על העולם וכמובן על עולם השליטה

לא הייתי בעולם השליטה לפניו.

הוא הגיע ופתח לי את הדלת בדרכו המיוחדת בתשומת לב אלי ובלי לוותר על הדרישות שלו.

היום הוא במצב בריאותי ירוד.

החברות בנינו שלמה וחיה חברות אמיתית אינטימיות שלא הכרתי לפני,

לא יכולה להסתיר ממנו כלום או כמו שהוא אומר "את שקופה לי".

מצבו הבריאותי ותשומת הלב והאנרגיה מיועדים להבראה.

אין בנינו שסנים של שליטה ובקושי יש בנינו סקס ונילי לחלוטין (שהוא טוב בפני עצמו אך לא תמיד מספק)

אחרי שיחה ארוכה בנינו הוא אמר לי שלמרות שמאוד רוצה אותי בחיו הוא מכיר בעובדה שהוא לא יכול למלא את תשוקתי ולכן משחרר אותי למצוא מישו אחר.

יומיים קשים עברו עלי במחשבות ובבכי שמציף ללא שליטה

היום אני יודעת:

לא עוזבת אותך מאסטר יקר שלי.

אוהבת אותך,

מעריכה את הדרך שלך.

יודעת שמשחרר אותי ובוחרת להישאר פה אתך !!!

אין לי מושג מה יהיה בעוד זמן מה כשהבריאות שלך תהיה טובה יותר (ואני יודעת שהיא תהיה)!!!

יתכן ( ויתכן שלא) שבדרך אמצא ריגושים נוספים ומאמינה ומקווה שתהיה שם איתי כדי לעזור לי להתגבר על הפחדים שלי.

נשארת אתך ושלך כי באמת חושבת שאתה אדם ענק ועל אדם/חבר/מאסטר כמוך לא מוותרים בקלות.

אוהבת אותך מאסטר יקר שלי.