בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקופה לו

"את שקופה לי הוא חוזר ואומר" ואני עדיין מנסה להשתמש בווילון שמסתיר אותי אך איתו זה לא מצליח.
לפני 11 שנים. 11 ביולי 2013 בשעה 23:11

כבר 2 בלילה 

בשעה שכזו אני בדרך כלל עובדת או ישנה ולא נימצאת פה בכלוב.

אך הלילה היתה לי שיחה עם מישהו  ששלח לי הודעה אישית ופירגן על הפוסט הקודם. 

לא יודעת למה ומה קרה אך נהיה לי עצוב מהשיחה הזו.

אולי השיחה על הפוסט הקודם ? אולי הרעב לשסן  שחסר לי כל כך ? אולי הידיעה שאני לא רוצה להיות עם אדון אחר ?

אולי החששות הישנים שעולים ומציפים?

הפחד להתחיל מחדש? (כמו שאמרה לי חברה ממש טובה )

אני לא יודעת עדיין מה זה וכנראה שקצת חוששת לגלות כרגע  

כל מה שיודעת כרגע זה שהעצב ממלא לו כל חלקה טובה בתוכי  והדמעות עולות ומציפות 

כנראה שזה הזמן ללכת לישון.

לילה טוב עולם.

אניגמטית​(שולטת) - יקרה שלי, ברור שיש גם עצב. הכי חשוב לא להשוות לכלום אלא לבדוק כל דבר לגופו ולבדוק אם "גופו" יכול לעזור לאושרך. אני מאמינה בך שאת רוצה להיות אשה שמחה ומסופקת ושתעשי ככל יכולתך להיות כזו. מחבקת חזק.
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אני מסתכלת על הפוסט הזה ברוח הפוסט שעבר.
אין ספק שתקופה מאד קשה ולא פשוטה עוברת עליכם, עליך.
תקופה של בלבול וחוסר ודאות.
ואניגמטית פשוט תמצתה את מלותי ולא אחזור עליהן. מה שהיא כתבה נכון וקולע גם לדעתי... }{
היי חזקה.. }{
לפני 11 שנים
רחב​(אחרת){חסרת תפקיד} - אניגמטית אהובה שלי
יודעת שאין מה להשוות וכמו שאמרת לבדוק כל דבר לגופו או אולי לגופה :)
אני בהחלט מאושרת בבחירה שלי למרות שמדי פעם העצב עולה ומציף ולכן בחרתי ללכת לישון
ואת החיבוק החזק הזה אני רוצה פיזית @@@
לפני 11 שנים
רחב​(אחרת){חסרת תפקיד} - פוליאנה תודה
התגובות מאוד מעודדות ומחזקות. :)
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י