מנגינת הנדודים

תכתוב.

תצטט, תעתיק, תחרווט באבן, תקשקש,

תכתוב משהו כי כבר אי אפשר שלא.

כי 

כי הזמן עבר,כי נשבר הזין,

כי אם לא, אתה יכול לסגור את היום כבר עכשיו.

כי אם לא, בסוף השקר יתגלה.

כי אם לא, תחדל מהתקיים המציאות.

ככה היא מציאות של היום. רעועה.

רעה.

כי רעים יעזרו לך לעבור עוד יום, עוד צעקה, עוד שמחה, עוד...

כי זה מה שיש לנו בחיים רק עוד.

ואם עשיר הוא השמח בחלקו אז מאיפה הדרייב שלו להיות יותר.

מאיפה יהיה לו הכח לתקן. ובכלל, ובכלל אתה מוצא את עצמך מתעסק בהכל ואז אין כלום.

מה שנשאר זו עוד שורה ריקה. עוד יום שעובר עוד רגע שלא יחזור.

עוד רגע שלם.