התעוררתי
אמא התקשרה, סיפרתי לה שנפרדנו
הנכד המצופה התרחק עוד מעט
בחיי שאם יש משהו שבגללו באמת קשה לי עם זה
זה זה.
הלילה היה טוב יותר
סגרתי חלון כמו שרצתי החשכתי את החדר כמו שאהבתי
ישנתי בשקט שלי
לא בכוונה רעה אבל הוא הכניס המון רעש לחיי
הדילמות בחיי הפכו פשוטות יותר
והנה לכם דילמה מרכזית
פתחתי את הבלוג באמצע הלילה
ולא יכלתי להשקל
ועכשיו נשקלתי אבל בוקר
וכבר כתבתי יום ראשון
אז הלכתי על פשרה וקראתי ליום הזה יום ראשון וחצי
זהו בעצם היום הראשון של שארית חיי
אתמול היה הלילה הראשון
בלילה דיברנו אני והוא
אני ניסיתי להיות אמפטית
הוא היה מותש
אני עדיין לא עצובה
זה יקרה מתישהו לא ?
בינתיים יש לי שיעור בספורט
( משהו שלא נעלם מהפרידה הקודמת טפו טפו )
וזרועות מלאות אהבה של חברים
היום הראשון
והנה ניתן לזה מספר- דברי במספרים גברת , דברי במספרים !!!
אתם מקבלים רק אחדות כי בכל זאת מישהו יזהה בסוף מי אני, לא?
6.3
ויאללה למלחמה !!!
זאת המלחמה האחרונה ( טוב נו אולי לא אבל תנו לי להאמין אולי זה ייתן בוסט טוב :))
"אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה "
יצאתי למלחמה
תכף אשוב.
לפני 13 שנים. 27 במאי 2011 בשעה 6:15
