אני יודעת שאתה קיים

פורסם לפני 21 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 00:58
שבוע ויומיים שאני מתהלכת על חבל דק, לא מבינה את הקורה סביבי..המון בלבול שעוטף בכל היבט שלא אסתכל עליו. אני מחוייבת להמשיך מאותה הנקודה שבה הפסקתי.. אחרי הקדמה קצרה זו - אני מתחילה! אז ככה: יום ראשון. 7 בבוקר כהרגלנו הודעת בוקר טוב, ציפיתי למשהו כמו התעלמות מוחלטת ממני, אך לא! הודעת בוקר טוב חזרה..באותו הרגע..מנסה משהו אחר, שולחת לו הודעות במהלך היום..מקבלת תשובות בחזרה. (הכל נראה בסדר, נראה כאילו אין לי סיבה לדאגה) מבקשת ממנו להפגש בערב, וכמובן כן! נפגשים.. ואני לעצמי אומרת.."הוא לא אמר שמיום א' אנחנו חוזרים להיות אדון וכלבה?" ..אבל הנחתי למחשבה הזו מהסיבה שאיתו אי אפשר לצפות מה יקרה. מתי יקרה אם בכלל יקרה.. וכן נפגשנו. וכן ישבנו בבית קפה..אבל מה - הוא השפיל אותי בפומבי!! ליד אנשים!! שמעו כולם!! חייכתי וצחקתי מרוב מבוכה..בתוך תוכי בערתי, זה הדליק אותי (אני לא חושבת שהוא תיאר לעצמו כמה) מפני שהוא ראה תגובה חיצונית..לו רק היה מכניס אצבע אחת לבדיקת נוכחות קטנה..היה מבין שזה שמגרה ..ובוידוי קטן אומר שהופתעתי אפילו מעצמי שנתתי לזה לקרות..שלא עצרתי את זה..ואם כן עצרתי זה ממבוכה ולא מתוך רצון שיפסיק באמת! מה גם, שהמוזר בכל זה..השיחה שלנו כן היתה בגובה העיניים (יחסית) וכך הגיע גם יום שני, ושוב נפגשים, ושוב נראה כאילו הכל כרגיל..וכך ביום שלישי..ורביעי..וחמישי!!
אפילו ביום חמישי..לא רק שנפגשנו - נסענו למרכז..בילינו ממש נהנתי איתו! כל שניה איתו בירכתי, כל דקה איתו הייתי כמהה לו יותר ויותר, כל רגע איתו - אופוריה!! אני כל כך אוהבת להסתכל עליו (חוץ מהרגעים שהוא משפיל, מפני שאז באופן אוטומטי אני משפילה מבט, לא יכולה להסתכל עליו כשהוא עושה את זה..) וכך נוסעים הביתה..וכל אותה נסיעה ארוכה מדברים קצת עלינו..קצת על החיים בכלל..וכשהגנו לאזור מגורינו..אני קולטת שנדלקה המנורת הדלק ברכב..לא יכולה לתאר לכם פה במילים את מה שהוא עשה לי ברגע שהוא גילה את זה.. הוא פיתל אותי! הרגשתי כאילו שהוא עושה סלט מכל האיברים הפנימיים שלי..השפיל ברמות שכבר לא עמדתי בזה! הוא גרם לי להתכנס בתוך עצמי. ולשתוק. אבל גם כששתקתי..הוא לא הפסיק..והמשיך להשפיל ולהשבית את הנשימות שלי.. באיזשהו שלב - ממש דקה לפני שהגענו לביתו...אמרתי לו "די!!! אני לא יכולה!!! לא מסוגלת יותר!!! אתה משפיל אותי בלי הפסקה, אתה לא שם לב!!! לא יכולה לא לא לא"!!! (לא יודעת מאיפה קיבלתי את האומץ הזה בכלל לענות לו בצורה כזו, אבל באמת שלא יכולתי יותר - הוא הביא אותי לסף שבירה)..וכמובן..עם נשיקה על הלחי נסעתי לביתי..כשהגעתי הביתה , התקלחתי, נכנסתי למיטה, נעצמו עיניי ואז.... פקחתי את העיניים בפתאומיות..נפל לי האסימון!!! זהו. הנה. זה השינוי!!! שבוע שלם של השפלות לא פוסקות, פומבי, לבד, בטלפון, בפגישות שלנו, בהודעות..בכל מקום ובכל מצב נתון!!! חייכתי לעצמי וכך נרדמתי..למחרת בבוקר כתבתי שהבנתי במהלך הלילה את מה שעשה לי בכל השבוע הזה - זה היה סיוט בדיעבד..ולא יודעת איך לא ראיתי את זה..והתשובה שלו היתה "וזו רק ההתחלה - כמובן בתוספת חיוך" - אני אוהבת כשהוא מחייך..רק מלחשוב על זה ..כרגע גם אני מחייכת :)..
ובין לבין מה שאתם קוראים פה..הרי לא הגיוני שנצא חודשיים שלמים..ולא אבין איפה אנחנו עומדים - אז קיבלתי סוף סוף את מה שכל כך הייתי כמהה לזה (לא, הוא לא שייך אותי בתור נשלטת שלו) הוא עשה משהו הרבה יותר מפתיע..הוא שייך אותי כחברה שלו! וזה הפרס הכי גדול שיכל לתת לי עבור כל אותו שבוע..או עבור כל אותם חודשיים של חוסר וודאות ..מסקנה? להיות עם שולט מנטאלי -זה לקחת ריזיקה, וללמוד להתמסר לו טוטאלית..ולא משנה באיזו דרך יוביל אותך לחינוך מוחלט לצרכיו..ולא פחות לצרכייך..אחרי הכל.הכל בסופו של דבר נובע ממקום של צורך..