לפני 13 שנים. 6 בספטמבר 2011 בשעה 15:56
השבוע זה קורה.
לא יודעת מתי. לא יודעת באיזו שעה. לא יודעת איפה.
יודעת רק עם מי.
פה, באיזשהו מקום ביני לבין עצמי..
אני יכולה לומר שהתגעגעתי.
אם לא אוציא את זה ממני, פה לפחות..זה עלול להפלט לך.
לא רוצה שתדע.
גם לא רוצה שתדע שדמעתי ביום שבת כשהתבוננתי בתמונה שלך.
בטח ובטח לא שהלב שלי פועם בכל פעם כשאתה יוצר איתי קשר..
זה השיר שמתנגן ברקע..
אתרגש כשנדבר.
כל רגע שאני נזכרת בך, אני נזכרת גם בימים יותר יפים שלנו
בתי הקפה, הטיולים, הסטירות, ההשפלות, הנשיקות..את הכל אני זוכרת.
לא שכחתי אף רגע טוב ביננו. אי אפשר לשכוח.
אגב הערצה..כל דבר הערצתי בך..
המבט
החיוך
כפות הידיים שלך
כל תנועה שלך
לכל מקום שלקחת אותי
הסטיות שלך
הקינקיות שבך
היופי הפנימי
היופי החיצוני- בשבילי אתה הכי יפה!!
את העוצמה שבך
ההשקעה בי בנו וההיפך
ואם אמשיך את הרשימה..לא אסיים אותה היום
גם זוכרת את הרגעים הפחות טובים. את הקשיים, דברים שאפילו
אני עם כל ההערצה שלי אליך לא יכולתי לעמוד בפניהם.
בצפייה, בדריכות..לכל כיוון שלא יהיה
לכל החלטה שתתקבל.
השבוע זה קורה.
