...הוצא מהקשרו...

היי,

...אירוע קצר ונחמד...
שקרה לי הבוקר...
(...קצת השקעתי בחרוזים)


הבוקר בדרכי לעבודה -
ממש בפניה,
הנה עומדת לה ניידת שחורה.
ובעוד אני פונה,
מסמן לי שוטר עבה.
אני עוצר ותוהה,
ובנתיים בוהה.

לפתע אני ניעור ומופתע,
מביט בחלוני בבואה.
מולי נעמדת אשת חוק,
שחורת מדים ובלי צחוק.
בקול תקיף - אך בלי לצעוק,
"בוקר טוב... אני רוצה רשיונות לבדוק"

ובעוד אני מתמהמה
אני מחמם אט-אט את עצביה
עד שבין-רגע
בינינו היה לפסע.

ואז.. משום מקום
כשעדיין הרמזור - אדום
הטיחה עלי פקודה!
נו מה... אתה לא רואה שאני מחכה?

שאלתי, "...אבל למה - מה קרה???"
שב והמתן - עלי פקדה!
תוך שהיא עומדת לפני בעמידה זקופה.
ומעיינת ברשיון כספר קריאה.

היא המשיכה לעמוד מולי בסמכותיות,
ולי נותר רק לסרוק דמותה בזריזות.
חגורה באקדח, אזיקים וגז מדמיע,
וואוו - כמה שההמדים האלו גורמים לי להזיע!

לאחר מס' מבטים עליה,
ראיתי בזווית עיניה.
חיוך קל הרומז הכל,
הבנתי הכל - מר "כל-יכול".

היא זרקה עלי את הרשיון - ופקדה עלי "סע"!
כל כך חבל שבי היא לא טיפלה.
עצרתי במרחק מה,
לנסות ולעכל את מה שקרה...



ובנימה אישית לשוטרת (שבוודאי לא קוראת את הבלוג הזה...)
לפי החיוך והנימה
אני משוכנע שהיא נהנתה מהמשחק
אינני יודע אם את בקטע שכזה
אך עשית את זה - יפה!