צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני חודש. חמישי, 19 בדצמבר 2019, בשעה 22:02

העלתי מעט במשקל לאחרונה,

מה שגרר אותי לפתוח בדיאטה חריפה.

ומכיוון שאני סובל מ"מחלת טעים" מוכרת וידועה,

התקשתי לעמוד במשימה בהצלחה.

ואז החלטתי לעסוק בספורט ולהתעמל,

שמא התחביב החדש את משקלי העודף יחסל.

אך כבר בדקות הראשונות נבהלתי מהתגובה,

בה גופי הגיב לתרגילים שהורתה לי המדריכה.

ממש... כבר בהתחלה ובכל ניסיון להתעמל בתקופה האחרונה,

נצפו בגופי סימני אלרגיה חריפה.

העור האדים בצורה מחרידה,

והדופק הואץ למעל 120 בדקה.

נלוו לכך קשיי נשימה,

ועורי הסמוק הבהיק מזיעה.

זה מאוד מסוכן הרהרתי בליבי,

עת שהתוודעתי כי לספורט אלרגי גופי.

מוטב כי אמות מדום לב פתאומי,

או אפילו מאיזה שבץ מוחי,

ובלבד שלא אקפח את חיי משועבד לחדר הכושר,

אולי רזה יותר אבל... נטול כל אושר !!!

 

:)

לפני חודש. שני, 16 בדצמבר 2019, בשעה 13:25

לחייה סמוקות מגירוי או ממבוכה,

שיערה האדום  מכסה את צווארה.

על שפתייה מרוח אודם אדום בוהק,

וגופה במגע כה חושק.

שדיה החשופים מייחלים ליניקה,

ושפתי הבושת המגולחים משוועים לבעילה.

מביט בך כך ויודע שעם גופך אינך שלמה,

אך מבחינתי הוא ממש פאר היצירה.

מחייכת ועינייך שטופות אהבה,

כמהה לחיבוק ופינוק מאדונה.

גם אם מודה שממנו רוב הזמן יראה,

משתדלת להיות לו ובעבורו תמיד כנועה.

חוששת שארעים עלייך בקולי,

ומקווה שלא אקפיד עלייך במבטי.

אטפל בך ממש כילדה קטנה,

אפנק וארעיף עלייך אהבה.

אך דעי לך שאם וכאשר זאת יארע,

והתנהגותך לא תהיה למופת כמצופה בשיגרה.

תענשי בכל חומרת הדין,

והעונש יכבד יותר מהעטין.

לכן מצפה אני בפגישה הבאה,

שתבקשי כמקובל את החסות הרצויה.

מכירה ויודעת את הדרישות והכללים,

ואת הבקשה תגישי לי כשאת חשופת איברים.

אנשק לשפתייך הרכות ארוכות,

ומאותו רגע נשוב יחד לצבור חוויות חדשות.

לפני חודש. חמישי, 12 בדצמבר 2019, בשעה 17:01

הן הביטו אחת על השניה,

ולא הבינו מה פשר ההזמנה.

כל אחת מצידה מנסה להתחנחן,

מנסות לפנק וסומק בלחייהן.

מלטפות מחייכות מנסות לכבוש את ליבי,

ומי שנהנה מכך הוא בעיקר - איברי.

ורה לאחת לקרב את אוזנה,

וממתיק לה סוד קצר בלחישה.

שנינו מביטים בבישנית האדמונית,

שמחליפה צבעים בפניה ממש כזיקית.

קורא גם לה להתקרב ומולי לעמוד,

ומשוכנע כי הדופק שלה גבוה - גם מבלי לבדוק ולאמוד.

אשת הסוד סובבת סביבה,

ומתחילה היא לפשוט מהאדמונית את כסותה.

חושפת שדיים נשיים וכבדים,

שכעת נותרו חשופים ורוטטים.

לא חולפות שניות ספורות והיא כבר לחלוטין עירומה,

מנסה להסתיר ממבטי הבוחן את גופה.

יודע כי היא מתהביישת בו ושומרת על צניעותה,

ובדיוק בשל כך כיוונתי עתה עליו אלומה.

אשת הסוד נותרת מאחוריה לבושה,

ולהוראתי מתחילה למולל באצבעותיה את פיטמתה.

מביט אל קווי מתאר גופה הבוהק כנגד האור,

ואצבעותיי מטיילות בין ירכיה אל עבר החור.

משחק בשפתיה התחתונות המגולחות,

ומציק לדגדגן נהנה מהלחלוחית שאצבעותיי גורמות.

כל העת השניה מציקה לה לשדיה,

ולהתנגד אסור - אחרת אכעס עליה.

ו...אז... על פי הוראה,

תופסת אותה בשערות ראשה.

כך גוררת אותה ומשכיבה אותה על השטיח הרך,

דואגת לפשק את רגליה רחב כל כך.

מקבלת אישור לגשת לעבר מבושיי,

ולחשוף את האיבר שנחבא במכנסיי.

יונקת אותו בהנאה מרובה,

ומכינה אותו לבעילת הנערה.

מגרה עם העטרה מעט את הדגדגן,

ואני לא מבזבז יותר מדי זמן.

בועל אותה בחוזקה רבה,

והיא נאנקת מכאב ומבוכה.

קם ונעמד מול פניה הסמוקות,

וסימני מיציה על איברי בוהקות.

היא מביטה אל אבר האיבר שמכוון כנגדה,

ותוך שניות יורה הוא מטח על פרצופה.

השניה ממהרת לחלוב ולמרוח את המבטה ההמום,

מוודאת שלא מותירה אף טיפה ולא כלום.

אוחזת ביד בוטחת את האיבר המלכותי,

תוך שמכוונת ככבאית אמיצה את הצינור לשוכבת מולי.

שוטפת בזרם שתן את נגוף השרוע בלא ניע,

והיא את נשימותיה מנסה להסדיר ולהרגיע.

מותיר אותה כך להתבוסס בשלולית,

מרוחה בזרע כך שקשה לזהות שבמקור אדמונית.

ועתה עובר עם צרתה לחדר השני,

שכן עלי "לשלם" תמורה נאותה כיאה גם ל... "עזר כנגדי" !!!

 

 

 

לפני חודש. חמישי, 12 בדצמבר 2019, בשעה 11:53

התקופות השתנו עם הזמן,

אך המוח נותר מיני וחרמן.

רעיונות חדשים כפטריות ללא צורך בדשן,

צצים ונובטים כפרי בשל - מוכן לסשן.

ו...גם החשקים הישנים,

השתכללו ככל שחלפו החודשים.

המחשבות מתרוצצות מחפשות מוצא לפורקן,

ותחושת הזימה נותרת יתומה והראש מורכן.

הרטיבות מורגשת כל העת מזכירה,

את מה שהמחשבה שם למטה מזקירה.

הידיים והאצבעות משוטטות ומתגעגעות,

למגע עורך שלפרוט עליו הן מיטיבות.

לכל קימור ובליטה מתייחסות בהתאם,

ומטפלות בהנאה בעונג צרוב ומפעם.

נוגע וחודר לתוך נפשך וגופך,

ומעת לעת מערבב והופך.

שחררי ותני את המושכות באמונה מלאה,

ותתחילי לנשום מחדש את מה שליבך חפץ ואת לו כה זקוקה.

את כבר יודעת מה צריך לעשות,

השאלה היא רק - כמה זמן לזה צריך לחכות ?!

 

 

לפני חודש. שלישי, 10 בדצמבר 2019, בשעה 07:30

רציתי רק לתזכר את כולנו למען הסר ספק,

לבל נתבלבל בייחוד לאלו שקשה להם קצת להתאפק.

למרות שהשפעת כבר הפציעה במחוזותינו,

ומרשמי תרופות מצויים תדיר בין שלל מסמכינו.

כי סופגניה היא אינה תרופה,

ואין לצרוך אותה בחג כשם שנוטלים גלולת רפואה.

כך שלא צריך לקחת ממנה פעמים ביום למשך עשרה ימים,

לא לפני האוכל - וגם לא כשמסיימים.

ואזהרה זו באה בייחוד לאלו שבמצווה מהדרים.

שעם סיום חג סוכות - כבר סופגניות לרוב מחסלים.

אז שיהיה לכולנו חג אורים שמח,

ולמרות הפוסט (פה ושם) תקפידו (בכל זאת) בסופגניה (עם המון ריבה) את הארוחה לקנח!!!

 

 

 

:)

 

לפני 6 חודשים. שישי, 28 ביוני 2019, בשעה 15:18

הובלתי אותה לבית עירוני,

ולא גיליתי לה את צפון ליבי.

מבטה הסקרן בחן את הבית אליו נכנסה,

בעוד עיניי סורקות את קימוריה שאליהם נפשי נכספה.

עיניה כוסו במהרה בסרט שחור,

ובידיי הזריזות חשפתי את גופה הצחור.

השכבתי אותה על גבה עירומה,

חש כי התרגשות אוחזת בה.

אוזניה מחודדות מנסות ללקט פיסות מידע,

כשרעשים וקולות שונים נשמעו בסביבתה - ממש לידה.

מנסה בלשונה להרטיב את שפתיה היבשות,

בעוד לחלוחית מציפה את אלו התחתונות.

מפסק את רגליה ופושט את ידיה לצדדים,

ואני משוכנע כי היא חשה במבטים שבגופה ננעצים.

חשה בידיים שאוחזות את זרועותיה הפשוטות,

ולא מדמיינת מה עומדת לחוות בדקות הקרובות.

ראשה מוסט ימינה בפראות,

וזין זקור חודר אל פיה במהירות,

לחיה סמוקות כשחשה בטעם לא מוכר,

ועוד לא מעכלת שמעולם לא פגשה את בעל האיבר.

זוג ידיים ממשש את שדיה,

צובט ויונק בחוזקה את פטמותיה.

מעסה בחוזקה את הריקמה הרוטטת,

ובפיה כל העת עטרה לא מוכרת.

זוג אצבעות מפשק את נרתיק,

כשמכשיר כלשהו לדגדגן הביישן מציק.

הראש מוסט שמאלה אל עבר איבר חדש גדול מקודמו,

שבלשונה חשה כי עורלה מכסה את ראשו.

נרתעת מהמחשבה... מנסה להתנגד לדבר,

אך ידיים מיומנות לא נותנות לה להתחמק מהאיבר.

נדחף עמוק אל תוך פיה,

בדיוק בזמן שדחפתי לנרתיקה את איברי פנימה.

היא נבעלת על ידי בחוזקה,

וידיים זרות ממששות את גופה.

ואז... בתזמון מושלם נגד כיוון השעון,

סובבים סביבה חבריי מלאי און.

פין אחר נדחף אל הפה,

והבא בתור ממשיך לעשות את שממנו מצופה.

הידיים אוחזות אותה לבל תזוז ותפריע,

והוא מזיין אותה עד שלפורקן יגיע.

פתאום חשה בנתז של נוזל על פניה.

בעוד ידיים צובטות את שדיה.

איבר אחר נע עמוק אל גרונה,

כאילו מנסה הוא לפגוש את קצה האיבר הנוסף הנעוץ בנרתיקה.

כל כמה דקות זוכה להפסקה קצרה,

וזה קורה כשהחוברה סובבת שוב סביבה.

כל אחד מחליף עמדה,

וממשיך בהנאה לשחק בגופה.

זה בועל והשני על גופה משתין,

אחר יורק והרביעי  את ראשה למבושיו מרכין.

נתזי זרק ממלאים את כל גופה,

ואין יודעת כבר מי בא אל קירבה.

אין לה מושג כמה אנשים בחדר,

נשים...גברים... ממש עדר.

מוצצת איברים למכביר,

וגופה מתחלל למחפיר.

ידיים רבות נוגעות ועושות בה ככל העולה על רוחן,

יש ומגען עדין ויש אחרות המזכירות לה ש...לא נס ליחן.

וכל העת ידיים אוחזות בגפיה,

ולא שחשבה להפר חלילה את הוראת בעליה.

מטחי זרע ניתכים על גופה מכל עבר,

כולל זה שמפמפם לה כבר מס' דקות את האבר.

זה שטילטל ושיקשק בחוזקה את שדיה.

כאחוז אמוק לזיין אותה בין ירכיה.

החבורה העליזה פרשה הצידה לשתות,

בעוד היא נותרה בצורה בה נעזבה - להיות.

מכוסה בנוזלים והפרשות כאלה ואחרות,

ממתינה בשקט מופתי ל...התפתחויות הבאות!!!

 

 

לפני 6 חודשים. שני, 24 ביוני 2019, בשעה 20:02

אשה אחת החליטה לזרוק מהבית את בעלה,

ומייד כששב מהעבודה עליו צרחה וצעקה.

האומלל אסף וצרר במהירות את מעט מטלטליו במזוודה,

ירד לרחוב תוך גידופים - כך שכל השכונה תשמע את המהומה.

לאחר שסיימה לנאץ בקולי קולות,

איחלה לו בנוסף - גם כמה "ברכות":

אני מקווה שכל חייך יהיו מחורבנים,

ושלא יהיה לך סקס לעולמים.

שכל יום יהיה לך שחור,

שתמיד תשקע ולא תזכה לראות אף פעם אור!

הבעל האומלל נותר נטוע המום במקומו,

לא מאמין כלל למשמע אוזנו.

"רגע..." צעק הוא לאשתו שבגזוזטרה,

"...התכוונת שאעזוב או שאחזור הביתה חזרה"?!?

לפני 6 חודשים. שני, 24 ביוני 2019, בשעה 15:02

לאחר תקופה ארוכה בה לא נפגשנו,

כשמעת לעת בשיחות את הקשר תחזקנו.

קבענו לשבת לקפה במקום שקט ושומם,

באזור אשר מכל תנועת בני אנוש - דומם.

מביט אל תוך עינייך השחורות,

ועוקב אחר שפתייך שבחושניות נעות.

מספרת לי חוויות שונות מאז פגישתנו האחרונה,

ואני מביט בך שותה את דברייך בצמא.

ראשך עטור בתלתלים שחורים,

וגוון עורך מסגיר בנקל את מוצאם של ההורים.

בוהה אל תוך עינייך היפות,

וחיוכך הרפה מזכיר לי נשכחות.

צליל קולך מזכיר לי סיפורים בהם אותי שיתפת,

אירועים קשים שלהם בעברך נחשפת.

נכון שעליהם כבר התגברת,

ואומץ רב מזמן אזרת.

אך עדיין ליבי נצבט כשבהם נזכר,

בייחוד כשמביט בעינייך ומאזין לקול המוכר.

חוטף מיידך את הכוס שאוחזת,

ולראשונה נדמת - בעינניך השחורות בי מתבוננת.

מורה לך לעמוד מולי כמו בפגישה האחרונה,

בה נעמדת מולי זקופה ו...עירומה.

הבטת בי כששפתייך רוטטות מפחד והתרגשות,

לא מסוגלת לסרב ולא חשוב מה תהיה ההתרחשות.

מהנהן בראשי בסימן סתמי,

ואת מרכינה מעט את ראשך וממשיכה להביט לעברי.

מבטי הכעוס לא מותיר בך ספקות,

ואת כפתורי חולצתך עצבעותיך במיומנות פורמות.

למראה הנהון נוסף את מפשילה את החולצה,

והמכנס נושר בעקבותיה על האדמה.

זווית השפה רוטטת בעצבנות ללא שליטה,

כשפיטמות כהות נחשפות מהחזיה שהוסרה.

חזה מוצק ויציב,

שכ"כ אהבתי לו להכאיב.

מורה לך להתקרב אלי במהרה,

למרות ההשפלה מבטך בגאון נישא.

מביט אל תוך עינייך הגדולות,

מחייך אלייך ותר אחרי דמעות.

נשימותיך מטלטלות מעט את החזה,

כשבאצבעותיי מסיט מאיברך את התחתון שמכסה.

את דוממת נשימתך כבדה,

בולעת רוק ולא מוציאה כל הגא או מילה.

האצבעות נוברות בין שפתייך המגולחות,

ואת כבודך בגסות מחללות.

את שותקת ולא אומרת דבר,

רק מביטה עלי חרש ואולי מתפללת בליבך שאסיים כבר.

אצבעותיי נכנסות באין מפריע,

כשאת האגודל על הדגדגן כל העת מניע.

עינייך משדרות אולי מעט עצב,

כשבך נוגע ללא רשות והאגודל מעלה קצב.

שולף את היד מבין מבושייך,

ודמעה קטנה מתגלגלת אל עבר שפתייך.

מתנשמת בכבדות לחייך סמוקות,

ובתעצומות נפש עיניך לתוך עיניי יוקדות.

מפשפש בתיק שהבאתי ושולף כיסוי שחור,

שבמהרה מכסה את עינייך חוסמת קרן אור.

וכך חשופה ועירומה ניצבת כשעינייך מכוסות,

ומבעד לכיסוי נגלים רק שני נחילי דמעות.

ושוב אינך יכולה להחציף כלפי את מבטך,

עת שאני משתעשע בגופך.

מלטף ונוגע בכל פיסת עור חשופה,

ומתעכב ארוכות סביב כל פיטמה זקורה.

יונק ומוצץ ברעבתנות את שדייך,

נושך את הפיטמות ואת נושכת את שפתייך.

הפעם הראשונה ששמעתי שוב את קולך,

היה כשאחזתי בשערך ובפראות השכבתי אותך על גבך.

זו הפעם הראשונה שניסית מעט להתנגד לפשעיי,

וניסית לחדול אותי ממעשיי.

בחוזקה הזזתי את זרועותייך,

ובחבלים קשרתי את פרקי ידייך.

לא חלף לו עוד זמן רב,

ורגלייך נקשרו בפישוק רחב וזיכרון הילדות אלייך שב.

מניח מצבטים על הפיטמות הזקורות,

שאת חזי כעת ממש דוקרות.

סוטר לפות שנחשף לאחר קריעת התחתון,

את ממשיכה להתנהג כגיבורה,

למרות שיודע שבתוך תוכך בוכה.

מוצץ בתאווה את איברך הצר,

נהנה ממיצייך הניגרים מהמצב שנוצר.

אנחת רווחה נשמעת בעת שלפתע מפסיק,

והנה חושבת לעצמך שבטח בישבנך אפליק.

אך במקום זאת נועץ את איברי בחוזקה,

ובועל אותך משל היית כמו אז - בתולה.

השדיים רוטטים בכל תנועה,

ודמעותייך זולגות על כל לחי סמוקה.

מרגיש כי אני עומד עוד רגע להתפוצץ,

מסיר מעינייך את הכיסוי החוצץ.

מקרב את האיבר על פנייך חסרות ההבעה,

ונותן לאיבר לירוק תכולתו ונותר להביט בערווה.

שיערך סתור על פנייך היפות,

ואת ממשיכה להביט עלי בעינייך השחורות.

איברי ממשיך לטפטף נוזל על פנייך

בידיי ממולל בחוזקה את שדייך.

ואת אפילו לא מנסה להסיט את פנייך ולהתחמק.

מבינה ויודעת כי לא תצליחי למנוע ממני בגופך לשחק.

נושק לפנייך הדביקים,

ומשחרר ממך את החבלים והאביזרים.

אוסף את חפציי ולובש את בגדיי במהירות,

לא לפני שמשתין על גופך בקלילות.

את נותרת לשכב מפושקת על האדמה,

שוכחת שכבר אינך יותר קשורה.

יכולה לברוח ולנסות להינצל,

אך במקום זאת כבר לא אכפת לך שוב ושוב להיבעל.

נושק לשפתייך שמדבש מתוקות,

ונפרד לשלום ממך ומחזיונות מגרות!

 

 

מוקדש ל...

לפני 6 חודשים. חמישי, 20 ביוני 2019, בשעה 15:21

כשאתה לא בזוגיות - אתה תמיד מחפש תכלית ואיזושהי תקווה,

כשאתה בזוגיות - אתה כבר מבין שרק היא זו שתחליט ורק היא זו שתקבע!!!

 

 

:-)

לפני 9 חודשים. שלישי, 9 באפריל 2019, בשעה 13:17

אם כבר אתם הולכים להזד#*& ארבע שנים לפחות,

אמליץ לכם "עצת חינם" בבחירות הקרובות.

גשו לקלפי בו אתם רשומים והצביעו,

כך לפחות תבחרו את זה שיז*&# אתכם ובכך על גורלכם מעט השפיעו!!!