סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני שעה. 22 בנובמבר 2024 בשעה 11:41

החלטתי להחשף מעט - כמו חלקכם,

אך ללא תמונה מצורפת (אולי) לצערכם.

אם כך, כל מה שאשאף להשמיד במהרה מעלינו,

יהיה את חמאס... חיזבאללה... ושאר שונאנו ומבקשי רעתנו!

 

 

 

נ.ב. -

נכתב בהשראת פוסטים עם פרסומי התמונות,

שלא ממש ברורה לי לחלוטין התופעה הזאת.

אם אתם מעוניינים לפרסם - זה לגמרי שלכם,

אבל בעייני זה כבר די נדוש למחוק לאחר מכן את תמונותיכם.

אישית - איני נמנה עם חסידי פרסום תמונות עירום בקונסטלציה הזו,

וכעיקרון נמנע מלהכנס לפוסט שכזה ובוודאי לא מגיב אם התמונה היא האישיו המרכזי בו.

 

לפני 3 ימים. 19 בנובמבר 2024 בשעה 10:28

לאחר תקופה ארוכה למדי,

של בצורת בתחום האהוב עלי.

חלו התפתחויות ותמורות,

שעשויים (אולי) לבשר קצת על הבאות.

גם אם לא הכל בדיוק כפי שרוצה,

וישנם דברים שברור כי לא ישתנו מהקצה.

בכל זאת מביט (כמו תמיד) אל חצי הכוס המלאה,

ושואף להפיק את המירב מההדמנות שנוצרה.

עוד מוקדם לדעת לאן זה יתפתח ובאיזו צורה,

ועד כמה נפיק מכך הנאה.

אך סמוך ובטוח כי הצעד נכון,

בייחוד לאחר שדיברנו בנושא המון.

המוח שוב עובד לו "שעות נוספות",

וטרוד בלתכנן מזימות חדשות.

שלל רעיונות נרקמות לכדי תכנית,

אותה מיישם בעזרת אותה חייכנית.

בהמשך אפרט קצת יותר על הנעשה,

ואתן לכם אופציה כזו או אחרת להצצה.

 

 

לפני שבוע. 9 בנובמבר 2024 בשעה 18:12

מחשבתי טרודה לאחרונה,

דברים אישיים ואיך לא - גם ענייני עבודה.

קופץ לביקור קצר - סוג של הפוגה,

ומטה לה אוזן להשלים את החסר לאחר תקופה.

מערסל אותה בין זרועותיי,

ומשחק בפיטמותיה באצבעותיי.

היא מדברת ללא הפסקה,

ובסיפוריה - שקועה.

ידי משחררת בנתיים מכלאו את איברי הזקור.

שלא אוהב להיות במכנסיי סגור.

מבלי להמתין שתסיים את המשפט שהחלה,

מסובב את ראשה כך שקרוב הוא לשפתיה.

דוחף אותו אל פיה באמצע המילה,

והיא מוצצת אותו המומה.

אוחז את ידיה מאחורי גבה,

והמוצץ שבפיה עושה בהחלט את העבודה.

ממשיך לשחק בשדיה החשופים,

וסוף סוף שורר שקט מלבד צלילי אנחות עמומים.

אמנם השקט הזה עשוי להטעות,

כי בעוד זמן קצר יישמעו אנחות וצרחות.

כאלו של כאב והנאה,

שישמעו בחוזקה - מיד כשהסערה מתחילה.

 

לפני חודש. 20 באוקטובר 2024 בשעה 7:51

לא במיטבי מהרבה בחינות,

לא אפרט בכדי שלא אשקע בחפירות.

סוג של הדממה בעבודה,

מה שגורר פגרה שלא באמת רצויה.

מתעפץ לי בבטלנות גמורה,

ודוחה משימות כרגיל - ללא קשר לחופשה היזומה.

מנצל את הזמן לקרוא מה שלא הספקתי,

מתערסל במרפסת עם ספר וזירו - בשאנטי.

מפטם את מקטרתי בטבק ריחני,

ובין לבין רובץ ומנמנם על משכבי.

מהרהר על המון דברים הטורדים את מנוחתי,

בענייני דיומא וגם באלו המציפים את נפשי.

בהישגים אותם לעצמי הצבתי,

וביעדים שטרם השגתי.

בדברים פשוטים שליישמם שאפתי,

ובפנטזיות שונות שעדיין לא הגשמתי.

ישנם כאלו הנופלים לעצבות,

בימים טרופים אלו חסרי מהות.

בניגוד אליהם משגשגת פריחה,

של רבים אחרים ש...מועדים לשמחה !!!

לפני חודש. 11 באוקטובר 2024 בשעה 8:45

מצביע אל עבר חולצתה,

והיא פושטת אותה במהרה,

שדיה נטולי חזיה תומכת,

נפולים מטה חשופים לתפארת.

עתה מצביע על מכנסיה,

וגם אותם פושטת חיש מעליה.

מבלי לדרוש מסירה גם את תחתוניה,

נשכבת על הרצפה כך שאני ניצב מעליה.

היא פושקת רחב את רגליה,

ובאצבעותיה - מרחיבה את כפליה.

מציגה את איברה החבוי בין ירכיה,

שרעבונו הגדול מציף בלחות את שפתיה.

חושף את איברי ומאונן בהנאה,

והיא שרועה על הרצפה ללא כל תנועה.

לא חלוף לו זמן רב ואני מגיע לפורקן,

ומטח צובע את גופה בלבן.

הוא היה הפעם כה רב,

עד שהצלחתי לפגוע באופן נרחב.

זרזיף של שתן נוטף מיד אחריו על גופה,

והופך לזרם קולח ששוטף והיא מבליגה.

מביט ביצירה המונחת לרגליי - כנועה,

נוטפת, נחשקת יפה ומקסימה.

נוטל לורד עבה וחותם את שמי על שדיה ובטנה,

ומאחל לה ולכולנו שנה טובה.

אין ספק שזכיתי כעת גם לגמר וגם לחתימה,

ואני יודע היטב עד כמה היא באמת גם ...טובה !

 

 

לפני חודש. 29 בספטמבר 2024 בשעה 12:08

מבלי כל אומר מושך את ידיה לאחור,

מסיט את תלתליה מעל גבה הצחור.

חיש מהר כורך אותו על פרקי ידיה,

יורד מטה אל ישבנה ומעבירו בין רגליה.

מהדק בחוזקה וקושר את שדיה,

הבולטים בהגזמה מלפניה.

מעביר אותו כעת כחגורה על מותניה,

ומבליט בעזרתו את שפתיה.

החבל גס ומחוספס לכל אורכו,

שורט את גופה ופוצע אותו.

וכך כשעקודה לפני כשה לעולה,

מצליף בה - למרק את עוונה.

איוושת הקיין מצמררת,

ואת עיניה בכל פעם עוצמת.

נושכת את שפתיה ומסננת "תודה",

לאחר כל איוושה וצליל החבטה.

הקיין שורק ומזרים משב רוח קליל,

שאין בכוחו את הכאב להכיל.

פסים נצבעים לאורך גופה,

מסמנים את תשוקתי לכנועה האהובה.

איני חוסך את שבטי גם מהצנועים באיבריה,

שאליהם מתייחס בתשומת לב הנדרשת מאליה.

מכיל ועוטף אותה חזק בזרועותיי,

דואג לנגב גם דמעה הזולגת בחשאי.

נושק לחבורות הטריות ומלטף את שערה,

וכך נותרים מחובקים למשך שעה ארוכה ו...קסומה!

לפני חודש. 27 בספטמבר 2024 בשעה 13:35

בפרוס השנה החדשה,

בעוד מס' ימים - ממש מעבר לפינה.

משתעשע לי לאחרונה במחשבה,

במשאלת לב ואף כמיהה.

שמא אתחדש לי אולי במתנה נחמדה,

מוכרת ולא באמת חדשה וזרה.

זו שיודעת, מכירה ומבינה את מרבית הסתעפויות חיי,

קצת ממה שעברתי  - אבל... לא יותר מדי.

שמוכנה להפקיד בידי את גופה,

אך למרות שחושק בו - רוצה יותר את נפשה.

שתיתן לי פורקן - תרתי משמע,

ושתשתף אותי בכל מה שחפצה.

תמתין לי תמיד עירומה ומוכנה,

וכך תגיש את הקפה ותצטנף לידי בהכנעה.

שאוכל להיט בעיניה היפות,

ואת גבה הדואב לעסות קלות,

גם להצליף ולהלקות בלא חמלה,

ולהתפנק עם "נעימים" ביד כשיונק מפיטמה.

לחבק אותה וללטף את החבורות,

אותן אלו שבהן עיטרתי את גופה - הצלקות הטריות.

לעשות עמה עוד דברים מדהימים,

שעליהם אולי עוד ארחיב בהסברים.

שנינו עסוקים בדברים שונים,

ויש קושי רב לתאם את הזמנים.

אך עם קצת מטמץ ורצון - הכל אפשרי,

כל מה שצריך זה ש...פשוט תתקשרי.

 

לפני חודשיים. 19 בספטמבר 2024 בשעה 18:25

סתם כך לעבור ולהפליק לישבנך,

להצליף ולצבוע בגוונים שונים את גבך.

לסטור לשדייך ללא כל סיבה,

למשוך ולצבוט פיטמה סוררת וגדולה.

לחפור באצבעותיי בתוך מבושייך,

ובחוזקה לאחור למשוך אותך בשערותייך.

לקשור אותך בתנוחות מוזרות,

ולהכות בין רגלייך בצורות מגוונות.

להעיר אותך משנתך בנשיכת פיטמה,

או תוך כדי שבועל אותך בהנאה.

אין צורך בהסברים או סיבות,

סתם כך... כל שמתחשק לי - אוכל תמיד לך לעשות!

 

 

לפני חודשיים. 19 בספטמבר 2024 בשעה 13:10

זה לא מש ממני אף לא לרגע,

תמיד קיים ומלווה אותי בכל פסע.

עגולים וגדולים,

בהירים או כהים.

תמיד מניח כי עלי הם מביטים,

ולעולם לא ממצמצים.

יש והם בולטים בצורה זו או אחרת,

בצורה משתנה מגברת לגברת.

אך נמצאים ומלווים כל שעל,

זקופים או משפילים מבטם לעבר הנעל.

אין כמו לתת להם מעת-לעת לחוש את נחת ידי,

ולטפל בהם כראות עיני.

לחשוף אותם לאור השמש,

גם אם רק בלטו מעט תחת החולצה כמו אמש.

לעיתים הם מחציפים ועזי מצח,

ומתריסים בהשתקפותם תחת החולצה לנצח.

מרכזם מזדקר כאילו חורצים כנגדי את לשונם,

ותוהים לעצמם כאילו מוגנים הם במקומם.

בלי היסוס שולף אותם החוצה ממקום רבצם,

גם אם צופים נוספים לוטשים עיניים לעברם.

מענה אותם כנקמה מתוקה,

שתמיד מסתיימת ביניקה הגונה.

 

 

 

 

לפני חודשיים. 30 באוגוסט 2024 בשעה 9:54

אינני טיפוס של מסיבות וריקודים,

ובוודאי לא חובב של אירועים (ו...בטח לא משפחתיים).

לרוב מתחבר בעיקר לבילויים שקטים,

ללא כל פוזות, תחפושות וגינונים.

אוהב מאוד מוזיקה ואפילו פה ושם גם מנגן להנאתי,

אך לעולם לא מצאתי עניין בלהזיז בהתאם לצלילים את גופי.

אך היום חרגתי מעט ממנהגי,

והחלטתי לבחון מחדש את בחירתי.

התיישבתי לי בנוחות על הספה,

והפעלתי מוזיקה בחדרה.

הורתי לה להתפשט למולי - עירומה,

מביט בהנאה כשפושטת מעליה את כסותה.

רק נעלי עקב נותרו לרגליה,

ומורה לה לרקוד ולקצב הצלילים להניע את איבריה.

היא נעה באי-נוחות ואף בנוקשות,

לחיה סמוקות ממבוכה ו/או ביישנות.

זה בטח לא בקצב שציפיתי לחזות,

ועל כן מבהיר לה זאת במס' הצלפות.

היא מגבירה את הקצב מנענעת את גופה,

וככל שמאטה או לא עומדת בקצב - סופגת הצלפה.

שדיה רוטטים וקופצים בהיסטריה מטורפת,

והיא רוקדת למולי - לא פוסקת.

מוציא את איברי ומאונן למולה,

כשבשלב מסויים קורא לה להתקרב אלי במהרה.

היא מגיעה מתנשפת ואני מסמן לה לרכון,

ו...למצוץ בתאווה את הבולבולון.

מורה לה להתמקד בעטרה,

והיא מביטה עליה - מנסה עוד להסדיר נשימה.

עד שמטח נורה ללא כל אזעקה,

ונוטף מפניה הסמוקות אל עבר הרצפה.

מלטף את שיערה הרך ומחבקה בחוזקה,

ולוחש לה עד כמה היא מקסימה ו...אהובה!!!