...הוצא מהקשרו...

מסיר את צעיפה וקושר על פניה,

כורך חבלים בחוזקה על פרקי ידיה.

כולה שלי - נפשה וגופה,

נתונה לכל דבר בו נפשי חפצה.

מבטה מושפל מטה בדומיה,

ועיני עליה כל העת צופיה.

מסניף את ריחה הנעים,

מניח את ראשי בחיקה החמים.

מלטף בעדינות את עורה,

מתערסל ויונק פיטמה זקורה.

לעיתים משנה תנוחה,

מכוון את ראשה בהתאמה,

ודוחף אל םיה את איברי בהפתעה.

מטייל עמו על כל פניה,

ואת הרוק הניגר עליו מורח על לחיה.

תוך כדי ממולל בחוזקה את שדיה,

או חופר באצבעותיי עמוק במבושיה.

בועל אותה בחוזקה בלי התראה,

ומוציא אותו מהר לפני שמבינה בכלל מה קרה.

חופן את שדיה בחוזקה,

וסוטר להם בהנאה.

מחבק אותה ומצמיד אליה את גופי,

וואיברי מגשש את דרכו למקומו הטבעי.

הרטיבות מחליקה אותו במהרה פנימה,

ולא נדרש להניעו אחורה וקדימה.

תוך פרק זמן קצר ונעים,

נוזל מבין רגליה לובן דביק וטעים.

מורח ממנו על ביטנה ושדיה,

ומתחכך היטב בעוקצי דדיה.

נותרים לנמנם מחובקים כך שנת צהריים,

וכשאתעורר אמשיך לשחק בה - ו... אמשיך להתעלל בה שבעתיים!

המחשבות לא מרפות,

וכל דבר מעורר זכרונות.

דברים שנאמרו,

מעשים שנעשו.

ורגשות שתמיד קיימות,

מלוות אותי תמיד ובבטן בועטות.

לא קל לי לפתוח את סגור ליבי,

גם אם סיבות מקלות על כך מצוייות בידי.

ולמרות שמנסה להשתנות בכל כוחי,

מבין בהחלט את התסכול שגורם בכך לצד השני.

מגבלות והגבלות שהן חלק ממהותי,

אם כי על חלקן כבר וויתרתי - ולא פשוט הדבר עבורי.

לכל אחד מאתנו צרכים ורצונות,

וחלקן לא עולות בקנה אחד - בעוצמה מתנגשות.

כולנו רוצים לחזור אחורה לתקופה עלומה וטובה,

עם הניסיון והשכל של היום התוצאה הייתה לבטח מעולה.

אך להשתעשע במחשבות שכאלו ניתן רק בדימיון פורה,

וזה קורה לי לא מעט ובכך נתלה והוזה.

חש כי אנו כביכול פועלים מתוך סוג של עונש ונקמה,

שלמעשה לא באמת גורמת ומקדמת הנאה.

תסכול... אכזבה... והחמצה,

וכל מה שבינהם מפריחות את השממה.

איש לא באמת יוזם ומרים את הכפפה,

שזרוקה על המגרש ועם השנים כבר התבלתה.

אולי מניעה אותנו גאווה או יוהרה,

ו...בשל כך כנראה דבר לא קרה - בשורה התחתונה.

הוא קיים אצלי כל העת,

כמעשה שטן מדרדר לאסוף עוד חטא.

מעביר רטט לא פוסק,

ובמחשבות על כך הראש עוסק.

לאורך הגוף עוברים זרמים,

שומרים על עירנות האיברים.

פנטזיות זימה מגרות,

שבהן בהחלט אשמח להתנסות.

נהוג לומר כי התחושה הזו מדגדגת באצבעות,

אך בהחלט אודה כי היא מדגדגת יותר במקום שלא (לכולם) מקובל להראות.

לו רק ניתן היה זאת לממש,

ואת גופה כמו פעם למשש.

ליישם להתקדם ולרקום את החלומות,

שנותרו בי והותירו משקעים שמקווה במהרה למצות.

הנרות הריחניים משווים אווירה רגועה,

התריסים המוגפים מתעתעים ומרגיש כי גם בחוץ אפלה.

גופה העירום נתון כולו לרשותי,

אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי.

מניח בזווית נר על ביטנה,

והשלהבת מתפתלת מרצדת בחשיכה.

במהרה מצטברת שעווה נוזלית וחמה,

הנוטפת לאיטה וזולגת על בשרה.

צורבת את עורה העדין ומותירה טיפות,

ונשימותיה הקצובות הופכות מהירות.

השעווה מתקררת ומתייבשת בשלל צורות,

שאותן אקלף לקול אנחות.

נוטל נר נוסף המכוון לאיבריה הרגישים,

צורב את שדיה הכבדים.

לא חס על שפתי הבושת ומעטר אותן בשעווה,

עד שגם הם פסקו מלחייך כשטעמו טיפה מרה.

מביט בהנאה על היצירה השוכבת ללא תנועה,

תוך שהיא מנסה להסדיר את נשימתה.

נותרו רק נחילי דמעות מתפתלות יבשות,

אשר את גופה החשוף בחן מעטרות.

היא היטיבה את משקפיה על אפה,

כיוונה אלומת אור ולמולי התיישבה.

הפשלתי את מכנסיי לבקשתה,

מגניב מבט אל עבר מחשופה.

מפשיל גם את התחתון,

והוא נחשף באחת מתנדנד - מלא באון.

עיניה ללא הרף מרצדות,

מתוך עדשות משקפיה העבות.

חיוך קל נמתח על פניה,

וסומק חינני צבע את לחייה.

בוחנת את הנגלה מכל זווית אפשרית,

מסיטה את שערה הסתור אחורנית.

ולאחר בקשת רשות,

אף מזיזה אותו בעדינות. 

יש והוא מחליק מבין אצבעותיה,

מתנדנד מולה וקופץ בחינניות עד שנאסף שוב בידיה.

מחשבות שונות מתרוצצות במוחי,

ואני ננסה להסיט אותן לאחרות - בהן צדקי.

פועל לעצור ולמנוע את מה שצפוי לקרות - בכל כוחי,

אך גם ידי קצרה מלהושיע - והאל עדי.

לפתע הוא נסוג מעט אחורנית,

תוך שהיא אוחזת אותו בחוזקה בידה הבשרנית.

ודווקא אז שבוחרת לקרב אליו את מבטה,

תוך ששואלת לגביו דבר-מה בתמיהה.

בדיוק אז החליט הוא להתפרץ לעברה,

רחב וזקוף ונקבו פתוח לרווחה.

מלכלך את משקפיה מבעד עיניה המבועתות,

ונוזל על פניה המעוגלות.

חלק מהטיפות עושות דרכן אל מחשופה,

לא פוסחות על שדיה הנחבאים בחזייתה.

מלכלכות את תסרוקתה וחולצתה,

ולמרות הכל ממשיכה היא לצפות היטב ב...דומיה. 

עורה הצחור - מבהיק,

ובמוחי הקודח נרקח לו כבר רעיון מבריק.

מושיבה על כיסא בעל מסעדי ידיים,

ומניח על ראשה כיסוי עיניים.

היא מנסה להטות אוזן לקולות ולצלילים,

ולזהות את סוג האביזרים.

אך למרות שלא מנסה להחריש אותם כלל,

משוכנע כי אין לה מושג אודותם בכלל.

הגאג מוצמד בזריזות אל בן שפתיה,

ויוסר רק כשאדחוף את איברי עמוק פנימה - אליה.

מוציא חבלים מחוספסים וארוכים,

ומתחיל במלאכת עקדתה למסעדים.

החבלים מסודרים בקפידה,

מותירים סימנים על עורה.

לא סתם בחרתי חבלים גסים,

חשוב לי שלא יהיו על עורה נעימים.

הם חורצים תלמים על גפיה,

וזה עוד לפני שהתחלתי בכלל לקשור את שדיה.

לאחר שסיימתי את המלאכה,

מצלם מס' תמונות למזכרת - עבורה.

ידי עושה את דרכה אל בין יריכיה,

צובטת בחוזקה את מבושיה.

תרה אחר הדגדגן הביישן,

ומציקה לו ל...- עקשן.

מותיר עליו את האגודל אחוז התזזית,

ונושך את פיטמותיה בחזית.

שתי אצבעות נדחפות לתוכה בהנאה,

והיא מצידה משיבה באנחה כאובה.

משחק באיברה,

והיא לכיסא בחוזקה רתוקה.

הודות לחבלים הסובבים את כולה,

צבע עורה השתנה במהרה.

היא כבר לא לבנה מבהיקה,

גופה מעוטר וצבוע לשמצה.

חריצי התלמים כה עמוקים,

סביר להניח כי ישארו עליה כמה ימים.

הכרתי לאחרונה משהיא ממש חמודה,

אופי מדהים וניתן בהחלט לומר כי היא נראית "לא רע".

בעלת רקע הדומה לשלי - חיבור באמת כמו מהסרטים,

חולקים ביננו הרבה דברים משותפים.

שוחחנו רבות,

ושיתפנו חוויות.

עד שלבסוף קבענו לצאת לדייט,

משהו סולידי ו...שקט.

סעדנו את ליבנו במסעדה טובה,

והשיחה כל הערב הייתה קולחת טובה ונעימה.

כיוון שהיה כבר מאוחר - ליוויתי אותה למעונה,

וללא ספק שנינו הבנו כי קיימת פה התאמה מלאה.

רגע לפני שנפרדנו בנשיקה,

אחזה בידי והעזה לבקש כי אעלה לדירתה.

...רק לשתות קפה ואולי לצפות בסדרה,

בכל זאת שנינו צריכים לקום מוקדם בבוקר לעבודה.

הסכמתי ועליתי לדירתה הצנועה,

ואני המתנתי לה שתתארגן מרוח בנתיים על הספה.

עשינו סקס פעם ראשונה ו...שניה,

ועוד דברים ש...השתיקה להם יפה.

אור הטלוויזיה מרצד בחדר עם איזו סדרה משעממת,

והיא רוצה עוד סקס והאורגזמה מתגברת.

מיניותה המתפרצת דורשת עוד ועוד ואינה מתעייפת,

ואותי היא ממש טורפת.

אך אחרי הפעם החמישית כבר הצלחתי להפנים ולהבין,

ש...קפה כבר לא יצא לי - כפי שהציעה קודם ו...לכך נתנה לי להאמין!

:-)

להשקיע את גופי הבוער באמבטיה קרירה,

ללגום תוך כדי מכוס "זירו" קפואה.

כשאת יושבת על ברכייך ועושה לי "נעימים" בידיים,

וכמובן הנך כל הזמן - חשופת שדיים.

מעת לעת זוכה למציצה קצרה,

רק כדי לוודא כי הוא נותר עירני בשמירה.

לשכב פרקדן על המיטה,

ולהתמסר למסאז' בשמנים ארומטיים בהנאה.

לנמנם תוך שאת מלטפת את גופי,

ואת נותרת בדממה כל העת כך לצידי.

כמובן שישנם עוד צרכים רבים ונוספים,

אך אני טיפוס צנוע - לא גרידי כמו רבים אחרים.

מסתפק במועט - אם ניתן לכנות זאת כך בקריצה,

והנר הריחני מרצד בחדר ויוצר צלליות על הקירות באפלה.

מקרב אותו אל פניה,

והוא ניצב דרוך ומתוח מול עיניה.

היא מביטה ובוחנת,

לא נוגעת - רק מסתכלת.

בולעת רוק ומלחלחת בלשונה את שפתיה,

והוא בכינון ישיר - "מאיים" בדממה עליה.

עוקבת אחר קפיצותיו החינניות,

כשהעטרה הסגלגלה נוגחת בלחייה בתנודות עדינות.

הנקב מתרחב ואולי רומז מעט על הבאות,

נהנית להביט בו ומניח כי במוחה הקודח מתרוצצות כעת מחשבות.

גם בראשי עוברים במקביל דברים,

מקווה שמצליח להסתיר את קרני השטן שממצחי בולטים.

נוגע בו קלות ומנדנדו בהתרסה מולה,

והיא בוהה בפליאה ומחייכת במבוכה.

לפתע היא נרתעת אחורנית בבהלה,

כשהוא משתולל בידי ללא כל אזהרה.

מותיר שובל לבן בצורה לא מנומסת,

וממשיך לנטוף לכל עבר - גם אם היא על כך כועסת.

עוצם את עיניי ומשחזר את הבעתה המופתעת,

ונהנה לחוש עד כמה היא שופעת.

"... שלום לך !"

"...חזק !!!"

"מה עשו לך ?"

"זה קצת ישרוף"

"...זה הילד ?"

"...אני רק מסתכלת"

"...ששששש !!!"

"...צריך הכל מהתחלה"

"...זה לא יכאב"

"... מה אתה מתבייש ?!"

"...אוי ואבוי..."

"אני רק בודקת..."

''לא לבכות !"

"מי עוזר לי בבדיקה ?"

"תראו...זה עכשיו יקפוץ מצחיק"

"...לא רואה לך בכלל... לא מסתכלת !"

"מתי אפשר להתחיל ?"

"...שקט !"

"הוא עוד לא יודע מה מחכה לו..."

"... ראיתי כבר הרבה כאלה..."

"זה עוד לא השלב הכואב"

"...עכשיו"

"תכניסו את הילד"

"לענות אמן"

"זו רק ההכנה ..."

"שתהיה פה דממה !"

"...אתה מנסה להיות גיבור ??? חזק !!!"

"...היא רק ילדה"

"...בכיין !"

"...מי מתכבד ?"

"...עוד לא עשיתי כלום !"

       ----------

...סיוטים בלילות,

צליל של מתכות.

בת שחוק... ריחות,

קולות... ליצנים ומכשפות.

מלמולי ברכות,

סלסולי תפילות.

צרחות מקפיאות,

ו...בכי המבשר רעות.

סקרנות בריאה,

משיכה לא מובנת אל הסכנה.

        --------

...זר לא יבין זאת,

- לא יבין אף לא דבר מזאת !!!