...הוצא מהקשרו...

המולת הרחוב נשמעת היטב בדירה,

בליל קולות מתערבב עם שאון נשימתה.

עירומה חשופה כביום היוולדה,

נדרשת לעמוד במרפסת החזיתית של ביתה.

אנשים נשים וטף מתרוצצים ברחוב,

ו...למען האמת - לראותה כך מובכת ומושפלת נוטה לאהוב.

יודע עד כמה קשה לה המעמד המביש,

לעמוד כך בשבילי - בייחוד כשמפגין כלפיה מבט אדיש.

רק מהמחשבה שאולי מישהו יפנה את מבטו,

ויקלוט אותה כך עירומה ניצבת מולו.

מורה לה לקפוץ ולנטר,

כך ששדיה המתנדנדים ייגעו בסנטר.

ידיה מוסתות לאחור,

כך ששדיה בולטים חשופים מוארים בקרן אור.

לאחר מס' דקות של קפיצות מורה לה לחדול,

ומצמיד אותה בכוח לחלון הגדול.

שדיה נמעכים על הזגוגית הקרירה,

ופטמותיה מגיבים בהתאם נלחצים אל השמשה.

פה ושם נעצרים ברחוב אנשים,

ומביטים עליה - גברים ונשים.

מתלחששים בהנאה או בסלידה,

מצביעים עליה  ומפזרים הצעות מגונות,

והיא נותרת דוממת ושפתיה חתומות.

יש מהם התרים אחר עמדת תצפית משופרת וטובה,

ואט אט ההתקהלות גדלה ומתעבה.

זהו הרגע בו מורה לה לגשת אחורנית לעברי,

מחבק אותה ומצמיד אותה בחוזקה אל חיקי.

לא משחרר אותה מאחיזתי,

גם כשפורצת היא מולי בבכי.

מלטף את עורה הצפוד מהשמש,

ובועל אותה שוב - בדיוק כפי שעשיתי לה אמש.

מוטרף מיופיה ומטוב ליבה,

ועל העובדה שלמרגלותיי תמיד דרוכה ומוכנה - באהבה.

כיסוי העיניים מהודק כראוי,

את על ברכייך עירומה בתנוחת שבוי.

פרקי ידייך אזוקות מאחורי גבך,

ואני מביט ובוחן את גופך.

אוחז בשערך ומנהיג אותך בעזרתו,

אין צורך לומר מילה - רק למשוך בהתאם ו...זה כבר יעשה את עבודתו.

מציק מעט לשדייך - ממש בקטנה,

וממכנסיי משחרר לחופשי את האיבר וזאת אינך רואה.

הוא מתוח וזקוף טעון ומוכן,

ניצב קרוב אלייך ואל פנייך מכוון.

מושך בשערך ומקרב אלי את פנייך,

עד שאת העטרה פוגשות לפתע שפתותייך.

כילדה ממושמעת נושקת לאיבר הזקור,

אינך אוהבת למצוץ ועל כן פיך נותר סגור.

לא מוותר לך ומכניס אותו בכוח אל פיך,

ואת ספק מוצצת - מה שלכ מונע ממנו למלא אותך בשפיך.

נוטפת ומושפלת סמוקת לחיים,

רוק וזרע ממשיכים לנטוף לך על השדיים.

מסיר את כיסוי העיניים,

ומבטך הזועף מטריף אותי שבעתיים.

את מרכינה את ראשך וכובשת מבטך ברצפה,

אך משיכה בשיער רומזת לך להביט מעלה חזרה.

מביטה מקרוב על האיבר שעדיין אחוז ריגוש ותזזית,

ובקצהו נותרו טיפות של זרע מבעית.

מקרב אותו אל לחייך הרכות,

ומחכך אותו בך מבלי לחשוף את הבאות.

את מיישירה מבט אל העטרה,

מנצלת את ההזדמנות שבדרכך כעת נקרה.

מבטך התמים חוקר בסקרנות,

בוחן את איברי כולו בהשתאות.

מחייך אלייך חיוך זדוני,

ואת מצידך מחזירה לי חיוך ביישני.

חיוכך נמחק ועל פנייך ארשת כעוסה,

כשזרם זהוב לעברך יצא.

מכוון אל פנייך ישירות,

ומורה לך כל העת להמשיך להביט ולראות.

אין כל ספק כי על התנהגות יפה וטובה - שכרה בצידה,

ולאות הוקרה - זכתה בה ש...תהיה גם בתוכה!

השנה יום הזיכרון ויום העצמאות,

מחוברים בעבותות ברזל בכל מובן ומהות.

המעבר החד עם סיומו של האחד ותחילתו של האחר,

לא באו לידי ביטוי השנה והתאחדו לבלי היכר.

תחושת עצבות ציבורית ביום חגה של המדינה,

מובנת לחלוטין לאור כל מה שקרה כאן לאחרונה.

כולנו נושאים בליבנו את הכאב והדאגה,

ומייחלים לעתיד טוב יותר לכלל האומה.

שום חגיגה אינה יכולה להיות שמחה ושלמה,

כשחטופינו עדיין בעזה - וחיילנו מצויים במערכה.

העולם נגלה כרגיל כבעל מוסריות כפולה,

שבוחר מדעת לא להבדיל בין טוב לרע.

ושוב עם ישראל יוצא מחורבן לתקומה,

ומשיעבוד - לגאולה שלמה.

עלינו להבין ולהפנים,

כי את שום אומה בעולם איננו באמת מעניינים.

הכל מושתת על אינטרסים כאלו ואחרים,

ולא באמת מזיז למישהו אם ירצחו יהודים.

אין מנוס מעמידה איתנה מול אוייבנו,

ואסור בשום צורה להתקפל מול מבקשי רעתנו.

עלינו להביט בגאווה על מדינתנו,

ולהניף בחוצות את דגלנו.

להאמין בכוחנו,

ולעמול על אחדותנו.

אין כמו הפסיפס היהודי - חילוני ומאמין,

שהתערבב מוכה יגון רק אתמול בבתי העלמין.

למרות הכאב הדאגה והצער,

עלינו להיישיר מבט חד כתער.

גם אם נאלץ לחזור לימי הצנע,

בימי שמחה צחוק וגם בימי הדמע.

עם ישראל שידע תקופות קשות,

אך תמיד ידע לאחד את הכוחות.

אז מאחל לכולנו חג עצמאות שמח,

וזיכרו תמיד - רק ביחד ננצח !!!

מועדים לשמחה - חברים יקרים,

בייחוד אלו ש...כאן בכלוב - עכשיו נמצאים.

מניח שאם אתם קוראים זאת כעת,

הנכם אשכנזים לבנבנים - ו...לא שחלילה רואה בכך חטא.

והגרוע יותר מלהיות הערב אשכנזים,

היא העובדה שכנראה אין בקרב מכריכם יוצאי מרוקו ש...חוגגים.

וכך נותרתם בחושך לבדכם - בטלויזיה בוהים,

או ממורמרים לקול מצהלות השכנים השמחים.

מריירים כשחושבים על המטעמים המתוקים,

שבכל מקום שנחגג לבטח מוגשים.

המשיכו להטביע יגונכם עם מצות עבשות,

לקול מוזיקה קצבית הנשמעת בשכונות.

הערב כנראה כבר אחרתם את הרכבת,

נותרה לכם בדיוק שנה תמימה - לארגן לעצמכם משפחה מרוקאית - חמה ואוהבת.

גילוי נאות:

מודה כי אני נמנה עם תפוצת אשכנז,

וגם הזמנות לרוב קיבלתי הערב מאז.

אך בחרתי מסיבות אישיות - כאלה ואחרות,

לא להשתתף השנה באלו החגיגות.

כך שגם אני נמצא פה עמכם נרגן ומדוכדך כמו רבים,

בתקווה לימים טובים יותר לעם הנבחר - אור לגויים.

שבת - חג - חג - שבת,

ופסח כבר חולף לו במחי מבט.

הכנות... נקיונות והמון קניות,

שאת אותותיהן על כרסינו התפוחים נותנות.

כשם שהפציע והתחיל,

כך מסתיים לו בעליל.

ואנו ניצבים לפתחו של שביעי של פסח,

ובשום תחום - איש כבר לא במתח.

לא יודע מתי אכלנו יותר את השטרונגול,

אם בחג הראשון או בשבת - במילא זה כבר הכניס אותנו לבלבול.

נותרנו כעת רק עם כל הזין,

רק שהערב זה מגיע - בלי 4 כוסות של יין.

לא שאני חובב אלכוהול בימות השנה,

ומהמשקאות הללו אני תמיד נמנע.

ויש לכך סיבה מספיק טובה,

כפי שזכרונות מטראומות ישנות - משפיעות עלי לרעה.

אבל אין כל ספק ש-ז' בפסח יכול גם להועיל,

ולו רק במנוחה נוספת לפני שהטירוף בחיינו ישוב להוביל.

אז בטרם נקנח במתוקי המימונה הטעימים,

מהם שומרי הדיאטות סובלים.

נאחל לכולנו חג שמח וסשנים לרוב,

ושיזכו בכך כל מכרינו ומוקירנו מרחוק ומקרוב.

שיגשימו את עצמם בהנאה צרופה,

ושישתמשו תמיד בכלי זינם להנאה ולא למלחמה!

היא אמנם רק אחת מחמישה,

אך ללא ספק מרכזית ומשפיעה.

בכוחה להזיז גייסות,

ולו רק - בתנועות מרמזות.

אין צורך להכביר כאן במילים,

מספיק רק להפעילה לפרקים.

להביע בעזרתה את רצונותיי,

ע"מ שהצד השני ימלא אחר כל גחמותיי.

לא נדרש להרים את הקול,

מספיק רק להצביע ולסמן - ו...אבוי אם לא יתבצע הכל.

קבענו כי ננשנש משהו לפני הסשן הקרוב,

על קירות הסלון מרצדים צלליות מהנרות באור חם וצהוב.

בחרנו גם מה נאכל והכל הוזמן מבעוד מועד,

בהתאם לטעמו של כל סועד וסועד.

כוס הזירו נמזג מייד עם בואי,

והוגש לי קר היישר אל כף ידי.

המזון עדיין ארוז ממש כפי שהגיע,

תוהה בליבי מדוע לא ערכה שולחן כמצופה בטרם אפציע.

היא ביקשה את סליחתי ונגשה לחדרה,

ושבה מייד מובילה בעקבותיה - בחורה.

לפני שמתחיל לעכל את האירוע המפתיע,

מפשיטה היא מולי את הבחורה מבלי להתריע.

מבטה מושפל קבור בקרקע לרגליה,

כששיכבה אחר שיכבה קולפת במיומנות מעליה.

לאחר שהופשטה דוחפת אותה לעברי,

כמבקשת ממני לחוות על גופה את דעתי.

פוקדת היא עליה לפשק את רגליה,

ופותחת בגסות באצבעות ידיה את שפתיה.

מנדנדת בחוזקה ומשקשקת את שדיה,

ומסובבת אותה כך שאצפה בה מכל צדדיה.

לאחר הצגתה היא מורה לה לשכב פרקדן על השולחן,

מזיזה את איבריה עד שלדעתה המצע לארוחה מוכן.

בזריזות פתחה את האריזות הסגורות,

והוציאה מהן את המנות הטעימות.

פיזרה אותן על גופה העירום במיומנות,

והזליפה רטבים בייחוד על איבריה האינטימיים - בנדיבות.

הניחה נר דולק על טבורה,

שמייד החל לנטוף בדמעות שעווה חמה.

נשימותיה הרעידו מעט את המזון,

ואני משתוקק להסב ולאכול לתיאבון.

הסכום חורץ את גופה,

והמטבלים והרטבים הפכו אותו ליצירה.

חיש מהר סיימנו לסעוד את ארוחתנו,

ונותרנו חרמנים יותר לבצע את זממנו.

מקרב את פי ולשוני לשולחן האנושי,

ומלקק ממנו בתאווה כל רוטב שמנוני.

מוצץ את שדיה בחוזקה,

ומוודא כי לא דבק בהם שום חלק מהסעודה.

אחר עובר אל בין רגליה בלשון חלקלקה,

ומיטיב לבער ולנקות כל קפל עור בעזרתה.

מתעכב שם זמן ממושך בולע את שפתיה המגולחות בשקיקה,

ומעת לעת מביט אל שפחתי צופה בנעשה ומתמלאת קנאה.

היא נותרה שוכבת לה כך על השולחן בסלון,

כשאת שפחתי משכתי בשערותיה אל מול החלון.

מדביק את שדיה התפוחים לזכוכית השקופה,

למען תצפה בה כל השכונה.

גורר אותה לחדרה,

ומותירה על גבה - לבדה,

חוזר לסלון ומקים את השולחן האנושי על רגליה,

ומורה לה להתקלח בזריזות ולנקות כל אשר עליה.

שוטף את גופה בזרם מים קרים,

ומקרצף אותה בליפה מחוספסת שלא עושה חסד - בייחוד לא באיבריה המוצנעים.

מוביל אותה לחדרה של השפחה,

ומשליך אותה בפראות אל עבר המיטה.

כשהיא נוטפת מים ורועדת מקור,

מכוון את ראשה אל אותו החור.

מורה לה למצוץ בתאווה ומביט בנעשה,

מתמוגג לי בהנאה מרובה.

מעת לעת מחדיר את אצבעותיי ובודק את הרטיבות שבין רגליה,

עד שמגיע הרגע בו מחליט להעביר את פיה אל פיטמותיה.

ומייד כשמתחילה היא לינוק שד כבד לעייפה,

מתחיל לבעול את שפחתי בחוזקה.

מציק לשד הפנוי לקול יבבותיה,

ולא מפסיק עד שזרעי מטנף את פניה.

עירומה ויפה רכונה על ברכיי,

ישבנה החשוף כמו כולה - נתון לחסדיי.

למרות אור היום הבוהק - אפלולית בחדר שוררת,

התריסים מוגפים וצלליות הנר שדולק מרצדות כמו שאוהבת.

מדיף ריח נעים מרגיע וחושני,

כה שמח שאת לידי.

חש בשדיה התפוחים הנמחצים על רגליי,

ואיברי הזקור מאיים לנקב את מכנסיי.

אוחז בשערה ומיטיב את תנוחתה,

משוכנע כי חשה באיברי המשתולל תחת גופה.

מחלץ אותו לחופשי כך שניצב מול פרצופה,

היא זוכה להביט בו קצרות לפני שנדחף בכוח לגרונה.

משלימה  עם מר גורלה,

עת מוצצת אותו כסוכריה.

מספינק לישבנה הצחור,

שלמרות האפלולית בחדר מפיץ בו אור.

היא נאנקת בכל מכה ומכה,

ומוזהרת לבל תנשוך בטעות את האוצר הסמוך  ללשונה.

ישבנה מאדים ושורף מעוטר בטביעות ידיי,

ועתה הגיע תורו גם של הקיין לחרוץ ולהותיר על ישבנה את רשמיי.

מסובב אותה על גבה,

שדיה גולשים אל ביטנה.

מועך אותם בחוזקה,

וממולח באצבעותי פיטמה שקועה.

ידי נוברת בין ירכיה,

אצבעותי מחללות את קודשיה.

מענג ומכאיב בערבוביה,

ובין לבין מנשק וטועם את טעמה.

מתחבקים קרוב - מאמץ אותה חזק לליבי,

נהנה לחוש בגופה העירום על גופי.

ומבלי משים איברי מחליק לו ומתגנב פנימה,

ובועל אותה במהירות עוד לפני שזאת הפנימה.

שאריות זרע שנטפו על גופה,

וסימני שתי וערב שנותרו על ישבנה.

הזכירו את איברי המשתולל,

והותירו עדות אילמת למה שקודם התחולל.

לכל חברי וידידיי,

אלו הרחוקים ו...הקרובים - בוודאי.

מאחל לכם חג אביב שמח למרות שלכולנו עצוב,

והלוואי שבקרוב נתבשר כי לשחרור כל חטופינו -  תאריך נקוב.

שכל חיילנו יחזרו בשלום לביתם.

ופצוענו יחלימו במהרה וישובו לאיתנם.

מקווה כי הכשרתם לחומרה את רכושכם,

וביערתם חמץ מן הלב ומכל קפל עור של כנועיכם.

וגם על בדיקה לאור הנר לא פסחתם,

ואשריכם אם שעווה (תוך כדי) - בנדיבות עליהם טפטפתם.

על דגדוגים בנוצה משובחת לפני ולפנים,

ובחרתם להמשיך בשלל עינויים יצירתיים ומהנים.

שנתבשר כולנו בבשורות טובות,

ו...בהצלחה לכולנו עם שבוע המצות!

אמנם החורף מפנה את מקומו לאביב,

שבמדינתו החמה - יפציע מבלי להכזיב.

וטיפות הגשם שזלגו בכל מקום אליו חדרו,

יעלמו לתקופה מחיינו לאחר שהרטיבו ולא חדלו.

ובמקומם יצוצו להם אגלי זיעה,

שעליהם נשמח לוותר ללא כל בעיה.

אך על טיפות אחרות מקטגוריה נוספת,

לא נוותר לעולם ללא קשר לעונה הנכספת.

טיפות שעווה הזולגות מהנר,

והצבע לא משנה - כזה או אחר.

כאלו שנוטפות על העור ביודעין או בהפתעה,

צורבות בכאב את השדיים או הערווה.

מכסות בטן חשופה או ישבן לפני או אחרי הצלפה,

עם פגיעתן משחררות אנחת כאב אצורה.

מתוות להן מסלול במורד הגוף,

עד שמתביישות במקומן ונותרת שם עד הקילוף.

מותירות כוויות קלות במקומות הרגישים,

ובשילוב קרח עשוייות להטריף את החושים.