...הוצא מהקשרו...

הנרות הריחניים משווים אווירה רגועה,

התריסים המוגפים מתעתעים ומרגיש כי גם בחוץ אפלה.

גופה העירום נתון כולו לרשותי,

אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי.

מניח בזווית נר על ביטנה,

והשלהבת מתפתלת מרצדת בחשיכה.

במהרה מצטברת שעווה נוזלית וחמה,

הנוטפת לאיטה וזולגת על בשרה.

צורבת את עורה העדין ומותירה טיפות,

ונשימותיה הקצובות הופכות מהירות.

השעווה מתקררת ומתייבשת בשלל צורות,

שאותן אקלף לקול אנחות.

נוטל נר נוסף המכוון לאיבריה הרגישים,

צורב את שדיה הכבדים.

לא חס על שפתי הבושת ומעטר אותן בשעווה,

עד שגם הם פסקו מלחייך כשטעמו טיפה מרה.

מביט בהנאה על היצירה השוכבת ללא תנועה,

תוך שהיא מנסה להסדיר את נשימתה.

נותרו רק נחילי דמעות מתפתלות יבשות,

אשר את גופה החשוף בחן מעטרות.

היא היטיבה את משקפיה על אפה,

כיוונה אלומת אור ולמולי התיישבה.

הפשלתי את מכנסיי לבקשתה,

מגניב מבט אל עבר מחשופה.

מפשיל גם את התחתון,

והוא נחשף באחת מתנדנד - מלא באון.

עיניה ללא הרף מרצדות,

מתוך עדשות משקפיה העבות.

חיוך קל נמתח על פניה,

וסומק חינני צבע את לחייה.

בוחנת את הנגלה מכל זווית אפשרית,

מסיטה את שערה הסתור אחורנית.

ולאחר בקשת רשות,

אף מזיזה אותו בעדינות. 

יש והוא מחליק מבין אצבעותיה,

מתנדנד מולה וקופץ בחינניות עד שנאסף שוב בידיה.

מחשבות שונות מתרוצצות במוחי,

ואני ננסה להסיט אותן לאחרות - בהן צדקי.

פועל לעצור ולמנוע את מה שצפוי לקרות - בכל כוחי,

אך גם ידי קצרה מלהושיע - והאל עדי.

לפתע הוא נסוג מעט אחורנית,

תוך שהיא אוחזת אותו בחוזקה בידה הבשרנית.

ודווקא אז שבוחרת לקרב אליו את מבטה,

תוך ששואלת לגביו דבר-מה בתמיהה.

בדיוק אז החליט הוא להתפרץ לעברה,

רחב וזקוף ונקבו פתוח לרווחה.

מלכלך את משקפיה מבעד עיניה המבועתות,

ונוזל על פניה המעוגלות.

חלק מהטיפות עושות דרכן אל מחשופה,

לא פוסחות על שדיה הנחבאים בחזייתה.

מלכלכות את תסרוקתה וחולצתה,

ולמרות הכל ממשיכה היא לצפות היטב ב...דומיה. 

עורה הצחור - מבהיק,

ובמוחי הקודח נרקח לו כבר רעיון מבריק.

מושיבה על כיסא בעל מסעדי ידיים,

ומניח על ראשה כיסוי עיניים.

היא מנסה להטות אוזן לקולות ולצלילים,

ולזהות את סוג האביזרים.

אך למרות שלא מנסה להחריש אותם כלל,

משוכנע כי אין לה מושג אודותם בכלל.

הגאג מוצמד בזריזות אל בן שפתיה,

ויוסר רק כשאדחוף את איברי עמוק פנימה - אליה.

מוציא חבלים מחוספסים וארוכים,

ומתחיל במלאכת עקדתה למסעדים.

החבלים מסודרים בקפידה,

מותירים סימנים על עורה.

לא סתם בחרתי חבלים גסים,

חשוב לי שלא יהיו על עורה נעימים.

הם חורצים תלמים על גפיה,

וזה עוד לפני שהתחלתי בכלל לקשור את שדיה.

לאחר שסיימתי את המלאכה,

מצלם מס' תמונות למזכרת - עבורה.

ידי עושה את דרכה אל בין יריכיה,

צובטת בחוזקה את מבושיה.

תרה אחר הדגדגן הביישן,

ומציקה לו ל...- עקשן.

מותיר עליו את האגודל אחוז התזזית,

ונושך את פיטמותיה בחזית.

שתי אצבעות נדחפות לתוכה בהנאה,

והיא מצידה משיבה באנחה כאובה.

משחק באיברה,

והיא לכיסא בחוזקה רתוקה.

הודות לחבלים הסובבים את כולה,

צבע עורה השתנה במהרה.

היא כבר לא לבנה מבהיקה,

גופה מעוטר וצבוע לשמצה.

חריצי התלמים כה עמוקים,

סביר להניח כי ישארו עליה כמה ימים.

הכרתי לאחרונה משהיא ממש חמודה,

אופי מדהים וניתן בהחלט לומר כי היא נראית "לא רע".

בעלת רקע הדומה לשלי - חיבור באמת כמו מהסרטים,

חולקים ביננו הרבה דברים משותפים.

שוחחנו רבות,

ושיתפנו חוויות.

עד שלבסוף קבענו לצאת לדייט,

משהו סולידי ו...שקט.

סעדנו את ליבנו במסעדה טובה,

והשיחה כל הערב הייתה קולחת טובה ונעימה.

כיוון שהיה כבר מאוחר - ליוויתי אותה למעונה,

וללא ספק שנינו הבנו כי קיימת פה התאמה מלאה.

רגע לפני שנפרדנו בנשיקה,

אחזה בידי והעזה לבקש כי אעלה לדירתה.

...רק לשתות קפה ואולי לצפות בסדרה,

בכל זאת שנינו צריכים לקום מוקדם בבוקר לעבודה.

הסכמתי ועליתי לדירתה הצנועה,

ואני המתנתי לה שתתארגן מרוח בנתיים על הספה.

עשינו סקס פעם ראשונה ו...שניה,

ועוד דברים ש...השתיקה להם יפה.

אור הטלוויזיה מרצד בחדר עם איזו סדרה משעממת,

והיא רוצה עוד סקס והאורגזמה מתגברת.

מיניותה המתפרצת דורשת עוד ועוד ואינה מתעייפת,

ואותי היא ממש טורפת.

אך אחרי הפעם החמישית כבר הצלחתי להפנים ולהבין,

ש...קפה כבר לא יצא לי - כפי שהציעה קודם ו...לכך נתנה לי להאמין!

:-)

להשקיע את גופי הבוער באמבטיה קרירה,

ללגום תוך כדי מכוס "זירו" קפואה.

כשאת יושבת על ברכייך ועושה לי "נעימים" בידיים,

וכמובן הנך כל הזמן - חשופת שדיים.

מעת לעת זוכה למציצה קצרה,

רק כדי לוודא כי הוא נותר עירני בשמירה.

לשכב פרקדן על המיטה,

ולהתמסר למסאז' בשמנים ארומטיים בהנאה.

לנמנם תוך שאת מלטפת את גופי,

ואת נותרת בדממה כל העת כך לצידי.

כמובן שישנם עוד צרכים רבים ונוספים,

אך אני טיפוס צנוע - לא גרידי כמו רבים אחרים.

מסתפק במועט - אם ניתן לכנות זאת כך בקריצה,

והנר הריחני מרצד בחדר ויוצר צלליות על הקירות באפלה.

מקרב אותו אל פניה,

והוא ניצב דרוך ומתוח מול עיניה.

היא מביטה ובוחנת,

לא נוגעת - רק מסתכלת.

בולעת רוק ומלחלחת בלשונה את שפתיה,

והוא בכינון ישיר - "מאיים" בדממה עליה.

עוקבת אחר קפיצותיו החינניות,

כשהעטרה הסגלגלה נוגחת בלחייה בתנודות עדינות.

הנקב מתרחב ואולי רומז מעט על הבאות,

נהנית להביט בו ומניח כי במוחה הקודח מתרוצצות כעת מחשבות.

גם בראשי עוברים במקביל דברים,

מקווה שמצליח להסתיר את קרני השטן שממצחי בולטים.

נוגע בו קלות ומנדנדו בהתרסה מולה,

והיא בוהה בפליאה ומחייכת במבוכה.

לפתע היא נרתעת אחורנית בבהלה,

כשהוא משתולל בידי ללא כל אזהרה.

מותיר שובל לבן בצורה לא מנומסת,

וממשיך לנטוף לכל עבר - גם אם היא על כך כועסת.

עוצם את עיניי ומשחזר את הבעתה המופתעת,

ונהנה לחוש עד כמה היא שופעת.

"... שלום לך !"

"...חזק !!!"

"מה עשו לך ?"

"זה קצת ישרוף"

"...זה הילד ?"

"...אני רק מסתכלת"

"...ששששש !!!"

"...צריך הכל מהתחלה"

"...זה לא יכאב"

"... מה אתה מתבייש ?!"

"...אוי ואבוי..."

"אני רק בודקת..."

''לא לבכות !"

"מי עוזר לי בבדיקה ?"

"תראו...זה עכשיו יקפוץ מצחיק"

"...לא רואה לך בכלל... לא מסתכלת !"

"מתי אפשר להתחיל ?"

"...שקט !"

"הוא עוד לא יודע מה מחכה לו..."

"... ראיתי כבר הרבה כאלה..."

"זה עוד לא השלב הכואב"

"...עכשיו"

"תכניסו את הילד"

"לענות אמן"

"זו רק ההכנה ..."

"שתהיה פה דממה !"

"...אתה מנסה להיות גיבור ??? חזק !!!"

"...היא רק ילדה"

"...בכיין !"

"...מי מתכבד ?"

"...עוד לא עשיתי כלום !"

       ----------

...סיוטים בלילות,

צליל של מתכות.

בת שחוק... ריחות,

קולות... ליצנים ומכשפות.

מלמולי ברכות,

סלסולי תפילות.

צרחות מקפיאות,

ו...בכי המבשר רעות.

סקרנות בריאה,

משיכה לא מובנת אל הסכנה.

        --------

...זר לא יבין זאת,

- לא יבין אף לא דבר מזאת !!!

המולת הרחוב נשמעת היטב בדירה,

בליל קולות מתערבב עם שאון נשימתה.

עירומה חשופה כביום היוולדה,

נדרשת לעמוד במרפסת החזיתית של ביתה.

אנשים נשים וטף מתרוצצים ברחוב,

ו...למען האמת - לראותה כך מובכת ומושפלת נוטה לאהוב.

יודע עד כמה קשה לה המעמד המביש,

לעמוד כך בשבילי - בייחוד כשמפגין כלפיה מבט אדיש.

רק מהמחשבה שאולי מישהו יפנה את מבטו,

ויקלוט אותה כך עירומה ניצבת מולו.

מורה לה לקפוץ ולנטר,

כך ששדיה המתנדנדים ייגעו בסנטר.

ידיה מוסתות לאחור,

כך ששדיה בולטים חשופים מוארים בקרן אור.

לאחר מס' דקות של קפיצות מורה לה לחדול,

ומצמיד אותה בכוח לחלון הגדול.

שדיה נמעכים על הזגוגית הקרירה,

ופטמותיה מגיבים בהתאם נלחצים אל השמשה.

פה ושם נעצרים ברחוב אנשים,

ומביטים עליה - גברים ונשים.

מתלחששים בהנאה או בסלידה,

מצביעים עליה  ומפזרים הצעות מגונות,

והיא נותרת דוממת ושפתיה חתומות.

יש מהם התרים אחר עמדת תצפית משופרת וטובה,

ואט אט ההתקהלות גדלה ומתעבה.

זהו הרגע בו מורה לה לגשת אחורנית לעברי,

מחבק אותה ומצמיד אותה בחוזקה אל חיקי.

לא משחרר אותה מאחיזתי,

גם כשפורצת היא מולי בבכי.

מלטף את עורה הצפוד מהשמש,

ובועל אותה שוב - בדיוק כפי שעשיתי לה אמש.

מוטרף מיופיה ומטוב ליבה,

ועל העובדה שלמרגלותיי תמיד דרוכה ומוכנה - באהבה.

כיסוי העיניים מהודק כראוי,

את על ברכייך עירומה בתנוחת שבוי.

פרקי ידייך אזוקות מאחורי גבך,

ואני מביט ובוחן את גופך.

אוחז בשערך ומנהיג אותך בעזרתו,

אין צורך לומר מילה - רק למשוך בהתאם ו...זה כבר יעשה את עבודתו.

מציק מעט לשדייך - ממש בקטנה,

וממכנסיי משחרר לחופשי את האיבר וזאת אינך רואה.

הוא מתוח וזקוף טעון ומוכן,

ניצב קרוב אלייך ואל פנייך מכוון.

מושך בשערך ומקרב אלי את פנייך,

עד שאת העטרה פוגשות לפתע שפתותייך.

כילדה ממושמעת נושקת לאיבר הזקור,

אינך אוהבת למצוץ ועל כן פיך נותר סגור.

לא מוותר לך ומכניס אותו בכוח אל פיך,

ואת ספק מוצצת - מה שלכ מונע ממנו למלא אותך בשפיך.

נוטפת ומושפלת סמוקת לחיים,

רוק וזרע ממשיכים לנטוף לך על השדיים.

מסיר את כיסוי העיניים,

ומבטך הזועף מטריף אותי שבעתיים.

את מרכינה את ראשך וכובשת מבטך ברצפה,

אך משיכה בשיער רומזת לך להביט מעלה חזרה.

מביטה מקרוב על האיבר שעדיין אחוז ריגוש ותזזית,

ובקצהו נותרו טיפות של זרע מבעית.

מקרב אותו אל לחייך הרכות,

ומחכך אותו בך מבלי לחשוף את הבאות.

את מיישירה מבט אל העטרה,

מנצלת את ההזדמנות שבדרכך כעת נקרה.

מבטך התמים חוקר בסקרנות,

בוחן את איברי כולו בהשתאות.

מחייך אלייך חיוך זדוני,

ואת מצידך מחזירה לי חיוך ביישני.

חיוכך נמחק ועל פנייך ארשת כעוסה,

כשזרם זהוב לעברך יצא.

מכוון אל פנייך ישירות,

ומורה לך כל העת להמשיך להביט ולראות.

אין כל ספק כי על התנהגות יפה וטובה - שכרה בצידה,

ולאות הוקרה - זכתה בה ש...תהיה גם בתוכה!

השנה יום הזיכרון ויום העצמאות,

מחוברים בעבותות ברזל בכל מובן ומהות.

המעבר החד עם סיומו של האחד ותחילתו של האחר,

לא באו לידי ביטוי השנה והתאחדו לבלי היכר.

תחושת עצבות ציבורית ביום חגה של המדינה,

מובנת לחלוטין לאור כל מה שקרה כאן לאחרונה.

כולנו נושאים בליבנו את הכאב והדאגה,

ומייחלים לעתיד טוב יותר לכלל האומה.

שום חגיגה אינה יכולה להיות שמחה ושלמה,

כשחטופינו עדיין בעזה - וחיילנו מצויים במערכה.

העולם נגלה כרגיל כבעל מוסריות כפולה,

שבוחר מדעת לא להבדיל בין טוב לרע.

ושוב עם ישראל יוצא מחורבן לתקומה,

ומשיעבוד - לגאולה שלמה.

עלינו להבין ולהפנים,

כי את שום אומה בעולם איננו באמת מעניינים.

הכל מושתת על אינטרסים כאלו ואחרים,

ולא באמת מזיז למישהו אם ירצחו יהודים.

אין מנוס מעמידה איתנה מול אוייבנו,

ואסור בשום צורה להתקפל מול מבקשי רעתנו.

עלינו להביט בגאווה על מדינתנו,

ולהניף בחוצות את דגלנו.

להאמין בכוחנו,

ולעמול על אחדותנו.

אין כמו הפסיפס היהודי - חילוני ומאמין,

שהתערבב מוכה יגון רק אתמול בבתי העלמין.

למרות הכאב הדאגה והצער,

עלינו להיישיר מבט חד כתער.

גם אם נאלץ לחזור לימי הצנע,

בימי שמחה צחוק וגם בימי הדמע.

עם ישראל שידע תקופות קשות,

אך תמיד ידע לאחד את הכוחות.

אז מאחל לכולנו חג עצמאות שמח,

וזיכרו תמיד - רק ביחד ננצח !!!