...הוצא מהקשרו...

עוד שנה חלפה והסתיימה,

וכבר מתחילה לה אחת חדשה.

כמובן שמאחל לכל מכריי ומוקיריי שנה טובה,

שנה שבה יגשימו לטובה כל משאלה שנפשם חפצה.

אך מעבר לכך אחרוג מעט מהפרוטוקול המקובל.

ואתמקד דווקא באיחולים לעצמי המוביל והמובל.

מקווה כי השנה אחזור לפעילות מלאה בתחום,

ואשאף להגשים חלק ניכר ממשאלותיי ממש ליישום.

למצוא את המתאימה החולקת עמי נושאים משיקים.

בתחומים ודברים שעליהם שנינו חולמים.

כבר נאמר לא פעם כי רק המעז מנצח,

שכן מע' יחסים שכזו - הגיע הזמן שוב לפתח.

אז שנזכה כולנו בבריאות טובה שמחה והנאה,

ושנשמור על הגחלת תמיד בוערת שתחמם את הלב ותגרש את העלטה!

שנה טובה!!!

המחשבות לא מרפות,

מקננות במוחי ולא פוסקות.

כל מיני טריגרים מזכירים לי נשכחות,

זכורות לטוב שעל לוח ליבי חקוקות ונצורות.

משתעשע לי בדמיונות כמעט מוחשיים,

שואף ליישם אותם ולהפכם למציאותיים.

חלקן אולי יפתיעו אותך לטובה,

אחרים דווקא יגרמו לך לרתיעה.

רשות ההובלה תתחלק בהתאם להחלטה,

ואולי אז יתחברו לך קצוות הפרטים שנותרו בעינייך כתעלומה.

נדרשת כאן יכולת גבוהה של הבנה והכלה,

בנוסף לכישורים נוספים שחיוניים להצלחה.

הדלת נפתחה לרווחה,

לא ציפיתי לראות אותך לבושה רק בגוזייה.

התיישבנו בסלון והשלמנו פרטי מידע מאז הפעם האחרונה,

ניסינו מעט להשלים פערים שהתרחשו בתקופת נתק די ארוכה.

מביט בעינייך היפות ובשפתייך המתוקות,

שבקלות רבה היו בחוזקה ננשכות.

מקשיב לך בעוד במוחי מתרוצצות בהמוניהן מחשבות,

שאת חלקן הגדול בהחלט ניתן לקטלג תחת הכותרת - "זדוניות".

קראתי לך להתקרב לנשיקה וחיבוק קצר,

והטעם היה ממכר והמגע כה מוכר.

עורך הנעים נתון תחת ידיי,

מעסה את שרירייך ואת רוכנת על בירכיי.

מסיט בעדינות את הכתפיות המרושלות מעל כתפייך,

ולא יכול להתעלם מתחושת שדייך.

איברי עומד להתפוצץ במכנסים,

ואני תוהה אם את חשה בו משתולל לך שם... תחת השדיים.

הריח ממכר ונעים ואני נלחם ביצרים,

שכמו שדון קטן מנסים להוביל ולהניע אותי למעשים.

את משנה לפתע תנוחה והפיטמה למולי נחשפת,

ולא היה חסר הרבה שהייתה בחוזקה באצבעותיי נצבטת.

משתוקק להצליף בך מעט ולהספינק לישבנך,

ולשוב כמו פעם לטפל בגופך.

במוחי מחשבות שונות מתרוצצות,

וטוב שאינך יכולה ומצליחה לקרוא מחשבות.

מחליט לעצור שם ולהיפרד בנשיקה,

בניגוד למוחי שמאןד רצה לגרור אותך בכוח למיטה.

המחשבות עדיין מקננות בראשי,

מפליג בזכרונות בהם היית תחת שליטתי.

את בהחלט מכירה ויודעת את נפשי,

מה עוד שגיליתי לך פה ושם מעט מצפונות ליבי.

לילות ארוכים מריץ מחשבות,

על דברים שחושק לעיתים לחוות.

נכון שחלקם הם מטענים כבדים ושריטות,

שאותם סוחב על הגב כבר שנים ארוכות.

יש ויגידו כי הם לא שם בכלל,

אחרים יציינו כי זה נחשב לחיוב או שלילה -  יוצא מן הכלל.

לקח לי שנים לשבור את תקרת הזכוכית בה הייתי נתון,

ולספר למעט רק מקצת מעברי - עת שהייתי חף מכל תמיכה פירגון ומיגון.

דברים שהשפיעו רבות על עיצוב אישיותי,

ומיקמו את עצמי לאו דווקא במקומי הטבעי.

תסריטים שנבנו מהתבודדות ארוכה,

בה לא היה אפשר לחלוק עם איש מעט מהמצוקה.

זה עשוי להישמע כדמיון פרוע,

ולחלקכם יהיה קשה להבין עד כמה היה זה גרוע.

גוף ונפש בבליל של מאורעות,

שליוו אותי כך במשך שנים כה רבות.

ו...אז... כשאולי נמצא סוף כל סוף המזור,

אין באמת את מי שיכול באמת לעזור.

סיבות לכך בוודאי לא חסרות,

אך מי אני כי אשפוט - למרות שחלק מהתובנות נהירות.

ממשיך להפליג לעולמות רחוקים,

על גלים גבוהים או על כנפי נשרים.

שמור את הסודות עמוק בקרבי,

לבל ידעו עד כמה דואב הוא ליבי.

מצליח לרוב לשמור זאת חבוי,

וגם אם כלפי חוץ מחייך - בפנים אני די כבוי.

מחליף דמויות בהתאם למשחק בו נמצא,

והפצע מוסווה היטב - בתוך תוכי לו נחבא!

סקס מאוד מזכיר ברידג' למי שמכיר,

ולמי שלא - אל דאגה מייד זאת אסביר:

אם אין לך פרטנרית ראויה ומתאימה,

...כדאי לפחות שהיד שלך תהיה טובה!

בכל יום נשפטת שלא בפנייך,

במילא לא מתחשב כלל בטיעונייך.

מחייך בהנאה כשאת במבוכה,

עת שנדרשת לאור היום להיוותר מולי חשופה.

מביט עמוק אל תוך עינייך,

כשידייך הרועדות פורמות מולי את כפתורייך.

נותרת כשלגופך רק בגדים תחתונים,

ולא מאפשר למבטך להתפזר למחוזות אחרים.

מהר מאוד נאלצת להיפטר גם מהם - למעשה,

וצחור גופך חף כעת מכל מעטה.

מסיט את שערך לאחור בחוזקה,

לבל יסתירו ולו חלק משדייך הכבדים לעייפה.

החריץ בין רגליך בולט בבירור,

גם תחת מעטה שערות הערווה שצמחו זמן רב בקירוב.

צובע את עורך בשלל גוונים,

ולצורך כך כלל לא משתמש בצבעים.

זעקותיך בכל הצלפה מתגברים,

ואין זה מונע ממני לנקוט בצעדים שונים.

מלטף בעדינות את הצלקות,

כשגופך עוד רועד מעוצמת ההצלפות.

מוצץ בחוזקה את פיטמותיך,

תוך שדוחף עמוק אצבעות בין רגליך.

מרפרף בעדינות סביב הדגדגן הנחבא,

לפני שבולע את החצוף בהנאה מייד כשבולט קמעה.

אוהב לחוש את שדיך כשלגופי נצמדים,

בייחוד כשהם בחן והתרסה מתנדנדים.

לחייך סמוקות ואת נאנחת,

כשבועל אותך - ואת מצידך בביישנות גונחת.

אוחז בחוזקה את ידיך מעל ראשך ואתך למיטה מרתק,

ועושה בך כרצוני - כשבגופך משתעשע ומשחק.

מותיר אותך שוכבת מותשת על המיטה,

ואפילו לא מנסה את להסתיר את הערווה.

מהפות נוזל לו לאיטו שובל דביק.

שהשאיר זיכרון כיצד איברי לו קודם הציק.

נושק לשפתיך הבשרניות,

ולוחש באוזניך שכדאי לך לאגור כוחות.

שכן בקרוב אשוב בך להשתמש,

בהחלט אוהב אותך - ולכך אין להתכחש!

אם כל השנה,

בין אם היא מעוברת או רגילה.

מתחפשים שוכני הביצה כאן למה שאינם,

ובחשיבה ילדותית משוכנעים כי יצליחו במזימתם.

מה יעשו איפוא בפורים?!

הרי לא כולם נולדו כסילים.

במקום יום אחד בשנה בו אנו מתחפשים,

הופכים הם את היוצרות למשך תריסר ירחים תמימים.

אז היו תמיד מי שאתם,

תשמחו תמיד בחלקכם.

הקפידו לשמור על הכללים הנחוצים והחשובים,

ותשדלדו כמה שיותר - לעשות חיים!

פורים שמח !

דלת הבית אינה נעולה,

נכנס בשקט מבלי לומר מילה.

פכפוך מים ניגרים נשמעים מכיוון המקלחת,

ולהבות הנרות הריחניים מרצדות להן על הקירות בנחת.

חולץ בשקט את נעליי ופוסע חרישית,

מביט על צדודית גופה מבעד למקלחון הזכוכית.

היא אינה מבחינה בי - עסוקה בעצמה,

מסבנת כעת היטב את גופה.

מביט בהיחבא בתנועות ידיה,

המסבנות בעדינות את שדיה.

המים שוטפים את הקצף אל עבר כפות רגליה,

ועורה הבוהק נחשף בינות האדים המתעבים מעליה.

רק אז מבחינה בי מחייכת חיוך מבוייש,

ומנסה להסתיר בכפות ידיה את מה שנדרש.

אני מושך מגבת מהמתלה ומייבש את גבה,

מנגב היטב את אזור מפשעתה.

מורה לה לשכב על המיטה בחדרה,

שרק אורות עמומים מחבלים בעלטה השרויה.

מעסה את גופה בשמן ריחני,

ומייד היא מתמסרת כולה תחת ידי.

ללא כל אזהרה מוקדמת הופך אותה על גבה,

מעסה כעת את בטנה הדאובה.

יד אחת חומקת לה מטה לאיברה,

בעוד היד השניה צובטת בחוזקה את פיטמתה.

משנה את העוצמות בין שתי הידיים,

כך שרגע מלטף בעדינות וברגע אחר מתעלל בשדיים.

גם עם הפות מתנהג בצורה דומה,

מפשק את רגליה ומותירה פעורה.

יש ומענג אותו בעדינות,

וברגע אחר שב ומטפל בו בקשיחות.

תוחב את איברי עמוק אל פיה,

תוך ששתיים מאצבעותי נוברות בה כל העת באין מפריע.

שולף את האיבר ומאפשר לה לקחת נשימה,

ומהר מאוד היא משמיעה גניחה כאובה.

עת שדוחף לה אותו פנימה ללא כל אזהרה,

בועל אותה בחוזקה מקפיד לרתק את ידיה מעל לראשה.

שדיה מתנדנדים ומשקשקים בקול שאון,

מאט את הקצב וגניחותיה משנות בהתאם טון.

לחייה נותרות סמוקות עוד שעה ארוכה,

גם לאחר שמטח נורה עליהן באיבחה מפתיעה.

מביט על פניה הנוטפות בהנאה,

ובמוחי כבר מתכנן את השלב הבא.

ביקור חטוף כאן לאחרונה,

לצורך קריאת הודעה מידידה ותיקה.

הבהירו לי שוב את שניסיתי למחוק מהתודעה,

שתחום השליטה הוא חלק בלתי נפרד מההוויה.

זה לא אומר שאשוב לשרוץ כאן בביצה,

כי החברים האיכותייים נמצאים כאן לצערי במסורה.

אמשיך להגיח בזמנים כאלו ואחרים,

ולבטח אופתע כמו אתמול - לפגוש ידידים ותיקים.

לא שסשן איכותי לא מדגדג לי באצבעות,

ו... יודעים מה ?! - גם בעוד כמה מקומות.

אבל איני טיפוס שחובב מפגשים מזדמנים,

כזה אני - רץ ( אל חשש - רק כמטאפורה) למרחקים ארוכים.

אז שמרו על עצמכם חובבי יחסי השליטה,

וכמובן לא פחות חשוב לעשות זאת - גם על הביצה!

יש לי כאן מס' חברים מצומצם,

ש..."קורא אותם" ומעת-לעת משוחח עמם.

אחרים שעוקבים אחר הפוסטים שמפרסם לעיתים,

מתחברים לתכנים ו...אוהבים - לפעמים.

לחלקכם הייתי חסר,

או... לא שינה הרבה - לחלק אחר.

בכל מקרה ולאור מס' פניות אישיות,

ובעקבות תהיות - אבהיר כאן ואשיב על מעט קושיות.

החלטתי להוריד כאן פרופיל - תרתי משמע,

בתקופה הקרובה ועד להודעה חדשה.

זה לא אתם (טוב..  אולי בכל זאת בגלל חלקכם) - זה אני,

פשוט החלטתי לצאת מכאן לפגרה עם עצמי.

לחשב לעצמי מסלול מחדש ולשקול את דרכיי,

כפי שקורא לי לא אחת בחיי.

מניח שאשוב לכאן מתי שהוא לקרוא ואולי גם לכתוב,

לראות מה השתנה ולבדוק מקרוב.

מקווה רק שתשמרו עד אז על התחום בהתאם לכללים,

ותנהגו בכבוד זה בזו - כפי שמכם מצפים.

...תודה לכולכם והיו שלום!