היא היטיבה את משקפיה על אפה,
כיוונה אלומת אור ולמולי התיישבה.
הפשלתי את מכנסיי לבקשתה,
מגניב מבט אל עבר מחשופה.
מפשיל גם את התחתון,
והוא נחשף באחת מתנדנד - מלא באון.
עיניה ללא הרף מרצדות,
מתוך עדשות משקפיה העבות.
חיוך קל נמתח על פניה,
וסומק חינני צבע את לחייה.
בוחנת את הנגלה מכל זווית אפשרית,
מסיטה את שערה הסתור אחורנית.
ולאחר בקשת רשות,
אף מזיזה אותו בעדינות.
יש והוא מחליק מבין אצבעותיה,
מתנדנד מולה וקופץ בחינניות עד שנאסף שוב בידיה.
מחשבות שונות מתרוצצות במוחי,
ואני ננסה להסיט אותן לאחרות - בהן צדקי.
פועל לעצור ולמנוע את מה שצפוי לקרות - בכל כוחי,
אך גם ידי קצרה מלהושיע - והאל עדי.
לפתע הוא נסוג מעט אחורנית,
תוך שהיא אוחזת אותו בחוזקה בידה הבשרנית.
ודווקא אז שבוחרת לקרב אליו את מבטה,
תוך ששואלת לגביו דבר-מה בתמיהה.
בדיוק אז החליט הוא להתפרץ לעברה,
רחב וזקוף ונקבו פתוח לרווחה.
מלכלך את משקפיה מבעד עיניה המבועתות,
ונוזל על פניה המעוגלות.
חלק מהטיפות עושות דרכן אל מחשופה,
לא פוסחות על שדיה הנחבאים בחזייתה.
מלכלכות את תסרוקתה וחולצתה,
ולמרות הכל ממשיכה היא לצפות היטב ב...דומיה.
