השולחן ערוך ומוכן לארוחה,
ניחוח הלחם הטרי שנאפה זה עתה.
את מסבה לשולחן רעבה ממתינה בסבלנות,
וידייך מאחורי גבך כשאצבעותייך שלובות בעדינות.
ממלא את צלחתך במגוון מזונות,
ורק עינייך נעות מביטות במעשיי ובדממה עוקבות.
אדים מהבילים עולים מצלחתך,
חודרים את נחירייך בניחוחות תבשלייך מעשה ידך.
פורם את חגורת חלוקך הקשור ברישול,
מסיט מעט את החלוק מעליך - סוג של ערטול.
שדייך הכבדים חשופים קמעה,
מקבלת הכל בהכנעה גמורה.
מחכה לקבל את האישור לפצוח בסעודה,
ועד אז יושבת כפי שהונחת - זקופה.
"בתיאבון" אומר לך ואת מסתערת על המזון,
יודעת כבר שקוצב לך זמן לארוחה - בהתאם למה שיורה השעון.
תנועותייך מהירות ובכל זאת עדינות,
משביעה את רעבונך ועיניי בך ממוקדות.
שדייך המתנדנדים תוך כדי אכילתך,
מתנועות ידייך ובעת נשימתך.
פיטמות זקורות בולטות ומציצות בביישנות,
נהנה לצבוט אותן - לאו דווקא בעדינות.
מבקשת לשתות פונה אלי בתחינה,
אך אני מחליט להשקותך בצורה מפתיעה.
"זמן לקינוח" קורא לעברך,
ואת מזדקפת וידיך משולבות שוב מאחורי גבך.
דוחף את איברי בין שפתייך,
ואת יונקת תוך שמלטף את דדייך.
פיך מתמלא בעסיס לבן ללא אזהרה מוקדמת,
אותו נדרשת לבלוע עד תומו - גם אם לא ממש אוהבת.
מורה לה להמשיך להותירו בתוך פיך,
גם כשגמר להזיל בתוכך את כל השפיך.
זרזיף של מי זהב מתחיל למלא את החלל,
ובהתגבר הזרם על שדיה נזל.
נוטף בין שפתיה הבשרניות והמגרות,
מרטיב את שדיה בטיפות גדולות.
מעט מהנוזל ניגר על גופה במקומות נוספים,
ובמוחי הקודח כבר טווה רעיונות פרועים...