שום דבר לא היה מתוכנן מראש,
בסה"כ עוד מפגש שהחל בנאלי ונדוש.
שיחה נימוסית על קפה,
לשמוע קצת מהנעשה.
המשך גישוש על היתכנות יחסי שליטה,
והשיחה קולחת שעה ארוכה.
התקרבנו אט אט האחד לשניה,
וכבר מסניף באפי את ריחה.
הקפה השני נגמע עם נשנוש,
ואת האיבר המתעורר קל כבר לחוש.
דוחק אותה ממני קמעה,
ואת שולחן הקפה מסיט הצידה בקול חריקה.
מורה לה לעמוד - תוהה כיצד תגיב לדרישה,
והיא מנתרת כקפיץ ממקום מושבה בשניה.
מביט לתוך עיניה במבט חודר מטרה,
סורק בעיניי את קימורי גופה.
מורה לה להסתובב והיא עושה זאת קצת במבוכה,
ואת ראשה בביישנות מעט מרכינה.
פורם כפתור-שניים מחולצתה,
ומעט סומק צובע את לחייה.
מושיט יד אל עבר חזה,
ומגשש תחת חולצתה כסומא באפילה.
היא נדרכת כשידי פולשת לפרטיותה,
וחופנת ללא כל רשות שד בחוזקה.
מסיט הצידה את כנף החולצה,
עד שהיא נשמטת מעבר לכתפה.
חשופים למולי שדיה הקטנים,
חצופים למראה ומעט נפולים.
מחזק את האחיזה בצורה איתנה,
וממולל בהנאה באצבעותיי פיטמה זקורה.
כבר מכיר ויודע כי התעללות בחזה היא אוהבת,
ועל כן ממשיך לענות את דדיה עד שכואבת.
אוחז בעורפה ומקרבה אלי מבלי לומר מילה,
עד שמתחכת באיברי שבמכנס עם קצה אפה.
מורה לה לפתוח את מכנסיי,
ואת שדיה הקטנים אוחז בשתי ידיי,
כל עת שמתמהמהת צובט את שדיה,
המשמשים כשלט רחוק ומעצבים את צעדיה.
היא מבקשת רשות לטעום מהאיבר החשוף,
ומייד כולו כבר בשפתיה עטוף.
יונקת היטב כאילו אותו כבר מכירה,
ויודעת היכן בדיוק נקודת השליטה.
אמנם שדיה הקטנים מהווים חיסרון,
אך מעבר לכך יש בה גם (בלשון המעטה) יתרון.