ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרספקטיבה

לפני 6 ימים. 14 בנובמבר 2024 בשעה 21:09

הבעיה שלי עם מחטים תמיד היתה שהאקט הרגיש לי מנותק ממני.

לא תורם כלום, לא מעניק במיוחד לי או לאחר, מן אקט סתמי המתיימר לחקות רפואה בשקל.

חשבתי במהלך השנים ללמוד דיקור סיני- אבל זה תחום שדרש לימודים ארוכים, ופחות עניין אותי להשקיע ברמה כזו בקינק אחד מה גם שאיני מהמאמינות הגדולות ברפואה סינית.

הו אז הגיעה לפתחי הקזת הדם, המתבצעת כמו בתמונה, כאקט של פתיחת חסימות, ניקוי רעלים, הקלה בכאב.

מסתבר שגם הרמב״ם חבב את הרעיון, שעדיין נהוג ומקובל במדינות מסוימות.

אז הנה, תוספת חדשה ומרגשת לעולם הבדס״מ, גאה להציג- 

הקזת דם 🩸 

לפני 3 שבועות. 31 באוקטובר 2024 בשעה 14:17

 השורש של הבדס״מ לטעמי הוא הפוזיציה שלי

מול זו שלך

אני למעלה אתה מתחתיי

מתפלש על הרצפה בגובה הנעליים שלי

הכי יפה בעיניי

כנוע, מסור לרצונותיי

וכשממש מגיע לך 

אני דורכת על חלקיך

יורקת מלמעלה וקולעת בול, בול 😏

.

.

עכשיו

.

.

.

תתחנן!

 

לפני 3 שבועות. 28 באוקטובר 2024 בשעה 12:11


שנים בתחביב שלי השכיחו ממני אם כפות הרגליים שלי היו כך תמיד או התגמשו לתוך העינוגים שלהן.

כך או אחרת, יש להן כוחות על והן מצליחות להפתיע ולהפקיע בכל פעם מחדש 🦾

לפני חודש. 29 בספטמבר 2024 בשעה 14:38

לקח לי שנים לקבל את כפות הרגלים שלי כפי שהן

ועוד כמה שנים להתאהב בהן.

הבטתי עליהן תמיד מלמעלה בחומרה

והן שלחו בי מבט חצוף, קצת מרחם, בחזרה

(רואים את הזווית החצופה?)

לקח לנו זמן להתאהב

לראות מעבר לפגמים,

להתניה הקפיטליסטית שמשהו תמיד חסר בי.

סודות כמיהות ופנטזיות מקופלות בין הבהונות שלי

כשהן מענטזות מתגרות מולך, מחכות לעיסוי שלהן 👑