לפני 13 שנים. 11 בנובמבר 2011 בשעה 22:03
אורות רחוקים פוצעים אפלה
ואתה סביב הגרון שלה
פוצע שפיות
נותן דרור לשדים של מחשבות
סיוטים של אחרות
צלקות שלה
קולות קרובים הולכים ונמוגים
והיא מרטיבה תחתונים
ומתמוגגת
לתוך שכרות של חלום בלהות
בקושי נאחזת בהכרה
שהיא זאת היא עצמה
היא רוצה לעטוף אותך בפיה
אבל עוטפת עם היד
ובשאגה שלך
היא נוזלת אהבה
שותה את הרעל החם שלך
כמו תרופה למחלה.