שלום לכולם, כל מי שיקרא.
היום הראשון שלי עבר נהדר, יש לי עבד שאני מרוצה ממנו שקורא לי אלילה :))
קיבלתי המון הודעות מנשלטים ושולטים, אתם חמודים רובכם. בניגוד לתדמית הפוסטמה הקטנה שאולי הפרופיל שלי הציג לכם, אני חושבת שאני בחורה די חכמה, רק שאני מסרבת לחיות כמו כולם ולא מתנצלת על שום דבר שאני עושה. גם אתם אל תעשו ככה, כולם כאן מאותה סיבה.
אז כמו ששמתם לב, אני כאן רק וירטואלית, אולי זה ישתנה ואולי לא.
יש לי חבר שאני גרה איתו. קוראים לו רון ואנחנו נמצאים בסוג של מערכת יחסים פתוחה. הוא סטודנט שעובד ולומד ואני בעיקר מתבטלת לי. אני ישנה עד מאוחר, מטפחת את עצמי מכף רגל ועד ראש, קוראת מגזינים ונפגשת עם חברים. לחלקכם אולי החיים האלה ייראו נורא, אבל אני נהנית מאוד. כי תבינו, אני חיה. אני צעירה כאן ועכשיו. ורוב האנשים האחרים חיים בלחיות אחר כך, מחר. אחרי התואר, אחרי שיקבלו קידום, אחרי שיחזרו ממקום כלשהו. מסכנים קטנים. ונשים בנות 30, כל כך יפות וחכמות ועדיין לבד. כי הגברים שהן רוצות בגילן מסתכלים עליי, בת ה-22. אבל מספיק לדבר על דברים עצובים, אני לא אוהבת.
נחזור לרון :)) פגשתי אותו בצבא. רציני כזה. מאמי כזה. אחד מאלה שעלול היה לגמור בתור זומבי אם לא הייתי באה ומצילה אותו. הייתי אז בצבא, בתקופת הלסביות שלי (אל תתלהבו, זה עבר). הייתה לי חברה שלא ממש משתפת פעולה אז נקרא לה מרילין (כי היא קצת מזכירה אותה). היינו משולש בהתחלה וכמה זמן אחרי שהוא ואני עברנו לגור ביחד בדירה שלנו כיום (קומפקטית וחמודה. אני עדיין מחפשת לה שם) שאבא שלו שנתן לו במתנה לכבוד התואר, החלטתי שאני רוצה רק אותו. מרילין עשתה פרצופים אבל עליי אי אפשר לכעוס הרבה זמן... רון הבהיר לי שאם אני רוצה הוא יפסיק את הקשר איתה, כי אני בעדיפות ראשונה. אמרתי שאני לא רוצה כי אני אוהבת את שניהם, אבל כשהם מתעסקים, לפעמים יום שלם, משעמם לי. כמו היום למשל. אז הגענו אני והוא להסכמה שאני מממשת את הפנטזיות שלי בכאילו. באופן וירטואלי. כי רון ונילי ולא מוכן להכאיב לי או לתת לי לשלוט...
מתוקים שלי, אתם רק הרווחתם!
כל מי שפנה אליי ולא קיבל תשובה, אני אחזור אליכם. האתר הזה ממש רע. אבל עוד מעט העבד החמוד שלי קונה לי מנוי ואני אהיה מאושרת...
תודה לכולם, מוזמנים להגיב ולשאול שאלות, הנימפה הקטנה שלכם תענה בשמחה, מואה!
לפני 13 שנים. 14 במאי 2011 בשעה 23:33
