לפני 13 שנים. 20 ביוני 2011 בשעה 12:18
טוב אז התחלתי לכתוב ואז הפסקתי, כי בעצם הרגשתי שלא היה לי משהו מענין לומר
זה בעיה, אנחנו רוצים ריגושים כל הזמן, ולפעמים שוכחים להעריך את האדם שהכי שם בשבילנו
אני עשיתי טעות חמורה, וכמעט ואיבדתי את האדון שלי... שבוע וחצי של סבל וחוסר ידיעה, האם הוא ישלח לי ויקבל אותי חזרה או שמה הרסתי הכל.....
דיברנו וטחנו את הנושא בלי סוף, והיום ב 03:30 לפנות בוקר האדון היקר שלי החליט לתת לי עוד הזדמנות
היום אין מאושרת ממני, מרגישה שחזרתי למקומי הטבעי
חשוב להעריך את מה שיש לנו ולא לקחת שום דבר ואף אחד כמובן מאליו