לפני 17 שנים. 16 במאי 2007 בשעה 7:46
עם שינה שהיא רחפנית למדי ולא מעמיקה.
מחכה לי יום ארוך.....
אה,כן, נוני שלי- יש לי מהו להגיד לך...
wicked fairy
נפתח הספר, נפתח הלב,בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 17 שנים. 15 במאי 2007 בשעה 22:28
לפעמים חשבתי שהיית יכול להגיד את הכל, את כל האמת לכל פרטיה עד תומה.
אינך יכול יותר כלום, אתה אפס, כלומניק שנותן לכולם מה שהם צריכים בדיוק בזמן שנכון והופס הנה הם כבר בוכים לך בידיים.
לך לעזאזל! תמות יא חתיכת חרא קטן עלוב ופחדן.
ממני, אתה.
לפני 17 שנים. 14 במאי 2007 בשעה 14:54
לי מגיע בן זוג שולט!
נמאס לי מילדים קטנים בני ארבע שמעצבנים לי באטרף, בצ'אטים ובמסיבות.
תקלטו זה שאני בן 19 לא אומר שאני רוצה ילדים בני גילי, להיפך אני רוצה גברים! טוב למען האמת לא גברים אלא גבר אחד, רק שיהיה כבר גבר כזה ססססעאמק ערס!
אני מוחה בקול גדול וגם תרועה שהילד זקוק לגבר! ואין גבר בסביבה וזה לא בסדר ו.... ו... ו.....
מיאו! ראבק! תמצאו לי גבר! בבקשה?
לפני 17 שנים. 14 במאי 2007 בשעה 12:06
שוב עוזר לאנשים ככל שאני יכול
לזה עם האמא המתה ולזה עם ההתמכרות
למשפחה הזו עם הבעיות שלה ואלו עם השיווק.
אני מרגיש כאילו אני הולך לאיבוד.
אולי זה רק בגלל שאני לא מאורגן?
לפני 17 שנים. 13 במאי 2007 בשעה 19:11
אני צריך להפסיק עם זה....
ואני גם צריך בן זוג, עדיף שולט
לפני 17 שנים. 8 במאי 2007 בשעה 17:54
ובמיוחד הגרון
ועצוב לי ובודד
ומיאו!
לפני 17 שנים. 5 במאי 2007 בשעה 19:44
זה טוב
אני חי
ואני סוף סוף יודע להעריך את זה.
לפני 17 שנים. 3 במאי 2007 בשעה 17:31
אז נגעת וחשבת שזנ בסדר, סתם שתדע זה לא!
בגוף שלי לא נוגעים סתם, בטח לא אחרי שאמרתי לא, כמה וכמה פעמים.
תעשה את זה שוב ואדאג לך למפרק שבור.
איזה אתה שואל? כולם, אחד אחד עד שתאבד הכרה מרוב כאב וכשתחזור אליה לא תוכל לזוז יותר, עצמות יהיו לך אבל לא מפרקים. במקומםפ יהיו לך ג'ל עצמות ודם.
בפעם הבאה שתתקרב אלי ותגע בי בדרך שנגעת תתכונן לסבל רב ואכזריות חסרת רחמים.
בדיוק כמו שאאתה גרמת לי.
לפני 17 שנים. 29 באפריל 2007 בשעה 1:49
האמת היא שכואב לי
אבל אני מסתיר את זה
האמת היא שאני יפה
אבל אני לא מרגיש ככה
האמת היא שהחיים יפים
אבל הם עוברים ממני והעלה
האמת היא שאני רואה טוב
אבל אני עיוור לחלוטין
האמת היא שכל כך קל לאהוב
אבל אין אדם ראוי שיקבל
האמת היא שאני חי
אבל מבפנים אני מת לחלוטין
האמת היא חמקנית למדי
אבל למה שתדעו זאת?
לפני 17 שנים. 23 באפריל 2007 בשעה 16:56
אתמול נסעתי לתל אביב וחיכיתי לבחור מסוים שיבוא לקחת אותי.
הכל טוב ויפה, סיכמנו על מקום ועל שעה ואני מחכה במקום {הר ציון על סלמה} ובשעה {23:14} ועוצרת לידי מכונית בצבע תכלת אשר הנהג בה חיפש רק דבר אחד.
את הגוף שלי, הוא צפר ואני הרגשתי באמת כמו זונה.
האם אני זונה בצומת!?
{אגב, זה לא היה הבחור, מן הסתם והבחור אחר כך הגיע וטען בתוקף שאני לא זונה, אבל זה כבר לפעם אחרת,לא?}