בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

wicked fairy

נפתח הספר, נפתח הלב,
בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 12:48

שיחי הורדים בגינתי פורחים
בלבן ובאדום דם.

חבל שאין לי למי לתת אותם :(

לפני 18 שנים. 19 באפריל 2006 בשעה 19:29

והיה כיף גדול ונורא נהנתי
וגם היא נהנתה וישבנו ודיברנו ועישנו וצחקנו והיה כיף גדול

קווינסי זה פאאאאאן!

לפני 18 שנים. 19 באפריל 2006 בשעה 10:36

אני הולך לעסות.

התגעגעתי ללראות אנשים מתענגים מהמסאג' שלי....
במיוחד כשהם לא מכירים אותי...

הולך להיות כיף.

לפני 18 שנים. 19 באפריל 2006 בשעה 0:00

בוקר, הרחוב רועש, ליחשושי התעוררות מקיצים את העיר
בתל-אביב הרחובות צבועים באפור ובגשם, כיאה לעונות מעבר.

אמא טבע דואגת לספוג לתוכה את מתנתו של אבא שמיים
וגבירת הירח עוד משוחחת בשקט עם אדון השמש.

ומבפנים שקט ולבד, שקט טוב המוביל ללבד טוב עוד יותר
בפעם הראשונה בחיי.

טיפות הגשם עודן על גופי ובגדי, מציפות את כל כולי
ונוזל הטיהור המהודר נספג אל תוכי, מנקה את כל כאבי האתמול.

אולי זהו המוכר שכל כך כואב?
או שמא השינוי החל ואני במרכזו? אינני יודע...

בוקר, הרחוב רועש, ליחשושי התעוררות מקיצים את העיר
בתל-אביב הרחובות צבועים באפור ובגשם, כיאה לעונות מעבר.

לפני 18 שנים. 18 באפריל 2006 בשעה 19:23

אני לא בטוח עדיין אבל הולך להיות מעניין

those who don't do, teach!

ואני ממש מצפה למספר של מישהי ספציפית העונה לתיאור ילדת חורף {קוראים לזה ילדת ירח!} שיש לה עיניים ירוקות מהממות וחיוך מרטיט ביופיו!

לפני 18 שנים. 18 באפריל 2006 בשעה 10:00

בעודי שוכב על המיטה וכותב לך, בלוגי היקר, אני מוצא את עצמי מתייאש אף יותר מהמין הגברי.
כבר שנים שאני תר אחר הבחור הנכון והוא עדיין לא נמצא, שנים רבות שאני מחפש סשן נורמלי ולא סתם סקס כוחני.
אוף! בא לי לקבור את הראש באדמה ולחכות שהבחור שלי יבוא אלי. נאבל זה לא יעבוד, יכאב לי הגב 😡 .
צריך להמשיך להתבכיין אבל לא עכשיו, לא היוים ואואלי גם לא אף פעם....

אה. שכחתי...
הלך לי הפלאפון, בנים בנות ומכרים למיניהם שמכירים אותי והיה לי את מספר הטלפון שלהם {וגם כאלו שלא} אנא שלחו את מספרכ/ן.

לפני 18 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 10:07

אני חסר אדון.
כן, חסר אדון, אני!

אני יודע שזה הרבה לבקש אבל אי אפשר אדון נורמלי?
לא צריך יותר מדי רק קצת:
אהבה, חוזק, בגרות, יכולת נתינה, דמיון בריא, רצון אינטנסיבי לשלוט ולהכאיב לי ושיהיה בסביבות ה20 עד ה30 פלוס לחייו.


ביקשתי יותר מדי?

כנראה שכן.

ובתכל'ס כבר יותר מכמה אמרו לי שאני עבד טוב מאוד, אני יודע לעשות את העבודות המתבקשות מעבד ועושה אותן ברצון ובעונג, אז מה הבעיה לעזאזל? מה כבר ביקשתי?

אוף איתכם גברים. עדיף הייתי סטרייט בשניה הייתי מוצא מישהי שתרצה להיות הגבירה שלי, נשים מתות עלי....

מה הבעיה שלכם הא?!

טוב המשך ההתבכיינות אחר כך...

אם בא לכם תשאירו לי הודעה
או פנו אלי למסנג'ר
kael@hotmail.co.il

לפני 18 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 9:29

פאאאאאאאאאאאאאאאאאאאן




העולם מקום נפלא.
אבל אני לא בטוח שאני יכול ללכת.

אבל בכל אופן- שמחה וששון גיל ורינה.

לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 13:35

בא והציל אותי.

הבלוג כבר לא מושבת.



לפני 18 שנים. 8 באפריל 2006 בשעה 13:12

עימכם הסליחה.

תגובות/טענות/מענות נא להשאיר כאן.