XX ק"ג {ובדרך למטה!}, אלכוהול: 0 יחידות {מה הבעיה פה?...}, סיגריות: 2 {רע!רע מאוד, בייחוד בגלל העובדה שהפסקתי!}, שם חדש בעבודה: עדנה,שמיל,שפרירה, קלוריות: הפסקתי לספור 😒 ...
06:30 קייל "קם"
06:45 קייל עדיין ישן
07:00 קייל קם
07:45 קייל מאחר את האוטובוס
בוקר רע! ולא נעים שדובר בו גם על מקלות דגים לתנור ולחץ דם גבוה...
בעבודה היה חרא, פשוט כך, מעייף, מטמטם וסידרתי אשפה! לאן עולמי הידרדר? אך כנקודת מפנה בזו אני מגיש את השעה 13:20 food fiesta שכוללת גביע פרילי 1.5 אחוזי שומן בטעם תות שדה גדול, ואז צחוק היסטרי במשך 40 דקות שלמות על דברים חסרי משמעות כגון איך שאני מעשן סיגריה {רע קייל, כלב רע! P:} ...
ציינתי שאני מתעצבן בקלות ליד אנשים עם ראש קטן/חסרי התחשבות/מנייאקים/מטומטמים/all of the above?
אם לא, אני מודיע עכשיו...מתעצבן מהר מאוד, מהר מדי אפילו...
ובחזרה ליומן:
לאחר הפסקת האוכל, החלתי לעבוד עם אחד העובדים על דבר מעצבן שכולל דבר מגע דביק במיוחד והמנייאק מטומטם בעל ראש קטן התחיל להתנשא,כן,כן, קראתם נכון להתנשא! רציתי לבעוט לו בביציות הקטנות שלו {למרות שאני לא בטוח שהן קיימות...} כל כך חזק עד שרציתי לצרוח... מיאו!
בניגוד לזה כמה מהעובדים חוו את המאסז' שלי... לשניות מועטות אומם, אבל זה לא שינה את הגניחות שלהם והתחינה שלהם לעוד... טוב לי לראות כמה שאני יכול לעשות טוב בשניות מועטות במינימום מאמץ ומקסימום רצון טוב...
מעניין מתיי יעשו לי טוב כמו שאני רוצה לעשות ועושה לאחרים כל הזמן, מתי זמני יגיע? גררר מיאו!
אבא אכזב שוב, כל כך כואב לי ממנו...
כל פעם יותר ויותר... אני מאבד יותר ויותר את האמון בו והוא פשוט ממשיך להתנהג בשלו... פוגע מתמיד... אני כבר יודע מה המצב, הוא דפוק מבחינה ריגשית ואני סובל בגלל זה...
מחר יש לי יום חופש!! כלומר לא בדיוק... יש לי דברים לעשות, כמו ללכת לבנק, לבדוק מחירים של מצלמות, לעשות מבחן חשוב וגדול אבל אני אהיה פנוי! ואת היום אני הולך להשקיע באנשים הנכונים, כמו זיקית, למשל (:
מצפה למחר, אני חושב שהחופש מגיע לי
}{ות לכל
wicked fairy
נפתח הספר, נפתח הלב,בואו גלו מהו כאב
אדם עם כנפיים, עיניים סגולות,
היכנסו לבפנים יש הרבה לגלות...
שיר שכתבתי שמבטא חלק ממני
כיוון קצת יותר דרומי/kael
שיערי נוטף ממים
דמעותיי עם הגשם משתלבות
ואז פתאום זוג ידיים
חיבוק חם והן זזות
נשימה חמה מאוחר
לא עוד ריח של גשם באויר
הפסיק גופי מלקפוא
למגע העדין, הגברי
"למה אתה לבד בלילה שכזה?
אתה יודע, זה מסוכן..."
"כי גבר חסון עלול לחטוף אותי?
אני לא כל כך פחדן"
צחקוק מן הדמות האפלה החל בוקע
הידיים שלו נעו בשנית
עכשיו לכיוון קצת אחר
כיוון קצת יותר דרומי...
מקווה שיהיה לכולנו לילה מוצלח
kael
לאחרונה אני ברווז, אני גע גע גע לכל חברי...
ג' הצפוני וג' הדרומי, זיקית וג'ני והם כל כך רחוקים... אני מתגעגעלמגע הנעים שבידיים שלך על הגב שלי ג'... וכן אני מבטיח לעשות לך מניקור רק אם תבוא...
הלב שלי נמתח לכל כיוון, ואני מצפה ומחכה... בשקט, ועם מבט כלבלב...
גע גע גע גע *מבט כלבלב*
kael
בעבודה יש לי הרבה שמות... רק תבחרו- פומיקי, קיפי, יוכבד,מופלטה ואף עוד {שמטעמי צניעות לא אזכיר כאן אך אם תרצו לדעת אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה ולקבל תשובה (:}
היום יוכבד הועלה רשמית בתור אחד משמותי...
השם הזה הוא מעט מוזר לי הוא לא כל כך טועם אותי לפי דעתי... השם הזה תמיד מעלה לי בראש תמונה של אישה זקנה בשנות השישים לחייה עם שער מאפיר נעול בבפקעת על ראשה ושוונצים של שערות מעטרים את התסרוקת יושבת על שרפרף/כיסא עם שלוש רגליים בשמלה פרחונית עורגת את ערוגת הירק שלה שבה יש מלפפונים, עגבניות, חסה, גזר, גמבה ועוד כל מיני ירקות שמכניסים לסלט ביום אביב בהיר...
זה לא אני!
כלומר, אני אוהב טבע, למען האמת אני די חי ממנו, אני תמיד אעדיף קולורבי פריך על במבה או חטיף דביק אחר אבל אני לא יוכבד, נכון?
שקט. רוגע. קור מענג.
הקפיצה אל תוך המים גורמת לי לרטט בכל הגוף... עוד לא לא חוויתי משהו דומה לכך.
השקט שיש בתוך המים השלווה, השלמות...
יש משהו במים שברגע שאני נכנס אליהם אני מרגיש אלוהי... הם שולטים בי ואני בהם, הכל מאוזן, אני חלק מהם והם חלק ממני.. אנחנו אחד...
תמיד הייתי אדם של במים עוד בתור ילד קטן אני זוכר את עצמי זה שקופץ ראשון אל כל מקור מים...
הרעש השקט והמרגיע שהם יוצרים הופך אותי לכל כך מאושר שקשה לי להסביר את זה...
אולי זה הורסטיליות שבהם? באותה דרך שהם מלטפים אותך בעדינות הם יכולים להכות אותך ביד רמה? ממש כמו אצל בני אדם, אולי המים הם בעצם המהות שאני מחפש בבני אדם?
שקט לי עכשיו, אני אוהב את זה...
blessed be!
אני עובד, אני עובד קשה מאוד, אני עובד קשה מאוד והשרירים כואבים לי...
מיאו.
בכל אופן בזמן שהשרירים דואבים להם בשקט אתחיל לגולל את מה שאני רוצה לגולל בבלוג הזה... מה אני רוצה לגולל בבלוג הזה? אם יש למישהו תשובה לשאלה הזו, לחצן התגובות למטה בדף :).
החברים שלי רחוקים ממני, וזה יושב כל כך חזק על הלב...
המצב כזה שבכל פעם שאני מתקרב אל מישהו, הוא או היא פשוט עוזבים... זה כאילו אני מלטף להבת נר; לזמן מועט זה מענג אבל אחר כך זה פשוט כואב...
היי אתה, כן, כן, אתה! תגיד- איפה אתה?! למה אתה כל כך רחוק? או שאתה קרוב עד כדי חוסר הבנה?
חוסר הידיעה משגע אותי, אני לבד כל כך, אולם עם כל כך הרבה אנשים סביבי שזה גורם לי לתהות, כמה רגש אני באמת משקיע באדם שאליו אני מתייחס? האם באמת אכפת לי, או שההתייחסות שלי אליו היא עניין של צומי, התייחסות אליי ותו לא?
הרי ידוע לי שאני מחפש את היחס בכל המקומות הלא נכונים עם האנשים הכל כך לא נכונים, אז למה אני לא מפסיק את זה? אלוהים! תסבירי לי למה אני לא מפסיק את זה?!
הלב שלי מתחנן לצומי שהוא כבר משלה את עצמו... לאיזה מצב הדרדרתי?
מתי אני אפסיק לשקר? מתי אעמוד מול העולם ללא מסכות? מתי אהיה מספיק חזק? מסכה, אחר מסכה, אחר מסכה, כל אחת למצב אחר בצורה מותאמת כמובן... תמיד טענתי שאני יצור סתלתגני, בעצם הסתלתגנות היא שלל המסכות...
הגדילה היא כבר עכשיו, מיאו.
בכל אופן, בוקר טוב לכולם...