לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 22:25
הלילה הזה. אוף הוא הורג אותי, אני לא סובל חום וחם לי אבל מה שגורם לי להרגיש הכי רע עכשיו זו הבדידות.
אני מרגיש תפל כל כך, כאילו האני האמיתי שלי מצופה ביהלומים בתוך תוכי ואני לא יכול להוציא אותו החוצה, רק להסתכל עליו, כאילו אני אוטומט שלו, חסר טעם, חסר אישיות, חסר שמחת חיים, חסר הכל למעט נשימה וגם זה בקושי.
שום דבר לא עושה לי את זה, אני בתוך התקף דיכאון מינורי ואני יודע איך להתמודד עם זה אבל זה פשוט כל כך מתסכל, כל כך מתסכל....
למות? לא! יש יותר מדי בשביל מה לחיות! אני פשוט לא מצליח להגיע אליו, וזה משגע אותי, לחלוטין, לחלוטין.
רוצה חברה, מרגיש לבד, רוצה הכל ולא אכפת.
רוצה שלווה רוצה חיים רוצה לנשום ימים.
אממממ, התחלה של שיר?
ואולי בעצם, כדי שאפסיק?