לפני 17 שנים. 13 בספטמבר 2007 בשעה 9:09
שניהם טורים שבועיים מצחיקים עד כאב ומרגשים עד דמעות. שניהם, עד כמה שזה אולי עגום להגיד, שינו בי המון.
אני רואה את זה פעם בכמה זמן שאני קורא אותם, בערך פעם בכמה שניםאני נזכר וקורא באמוק את שניהם בבום.
האמת? הם פשוט עושים לי טוב על הלב ובתקווה שאחד מן הכותבים {אולי אף שניהם?} קורא את זה פה; תודה.