לפני 17 שנים. 29 בספטמבר 2007 בשעה 5:51
ואני לא מבין למה זה כל כך מפחיד אותי הרי להשתחרר זה בדיוק מה שאני רוצה. שנינו יודעים את זה ועדייין זה מפחיד.
כל המחטים הללו לא הכאיבו עד כדי כך ונהנתי מהן אבל הפנים שלך אחרי הכאיב לי יותר מכל. "אני לא משחק משחקים מהסוג הזה" אתה אומר לי בקול מלא אכזבה ואני שותק- מה כבר אוכל להגיד? אני מצטער? שניסיתי? כן, ניסיתי. כן, רציתי ועדיין זה לא תמיד קורה.
