לפני 16 שנים. 23 בדצמבר 2007 בשעה 7:18
והלב פועם. ארבעה חודשים שלא הראינו, ארבעה חודשים של ציפייה, של גדילה, של תיכנון, של אהבה.
השיער הבלונדיני הארוך הזה שלך, עם חיוך של שלושה מיליון יורו ויללות חתול משובחות.
אני אהיה שם, בדיוק כמו שהבטחתי, בדיוק כמו שחשבתי, אך ורק בשבילך.
הרי אמרת את זה בעצמך- "אתה החבר הכי טוב שלי ואני שלך, לא?" שאלה עם תשובה ידועה לשנינו. כן.
אוהב אותך, על מי שאת, מה שאת ושאת פה בשבילי. והידיעה שאת מרגישה בדיוק אותו דבר אלי מרגשת את שנינו.
אני.