שללמד ילדים בגיל 9 להכין סושי זה כיף, אבל לא קל!
שאמא שלי, מהממת! {את זה למדתי ממזמן אך חשוב לציין את זה בכל מקרה...}
שאני פוחד להיות לבד כי זה להתמודד עם עצמי, וזה מה שמפחיד אותי.
שאלון רואה בי כאיש שיחה מעניין.
שלאכול בסאקורה כבר לא משתלם לי.
שהומואים בכלליות הולכים מהר יותר, וזה בגלל שהתת מודע שלהם מחוץ עלי ידי הלחץ החברתי שדורש מהם להיות יפים יותר וחטובים יותר ולכן ההליכה המהירה.
שאני הולך מהר.
שהבעיטות שלי השתפרו.
שלא חסרים לי אנשים סביבי.
שאני קורא את הארי פוטר בתור ספר ולא הארי פוטר, מה שאומר שאני כבר לא מכור!
שמאכלי שעועית ירוקה עם סויה ושומשום זה טעים טעים!
שהסרט 'האמת על ג'יין' הוא סרט גאוני שצריך להראות לכל חברי תהל"ה ולכל ההומופובים הבורים שיש בעולם.
שאני לא יודע מה זה לצאת מהארון.
שהגבולות המיניים שלי כבר לא כאלו גבולות, אולי יותר נכון להגיד הם הופכים שקופים או לא קיימים?
שקריסטל רעבה וצריך להאכיל אותה.
שאני לומד הרבה דברים לאחרונה, and that is a good thing
לפני 18 שנים. 4 באוגוסט 2005 בשעה 22:43
