כל מה שהרגשתי אתמול, מהרגע שראיתי אותו ועד שהוריד אותי בתחנה המרכזית בשביל לנסוע לסבתא שלי.
זה התחיל בתמונה אחת שלו. מרהיבה-סקס בדרך מוצקה, חזקה ושעירה בחזה, בדיוק כמו שאני אוהב :). שלחתי לו הודעה, במחשבה שהתמונה מעט מוכרת, בתקווה ברורה אבל ציפיה ידועה מראש לסירוב מוחלט או התעלמות.
הוא עונה בחזר עם השם שלי, כלומר הוא מזהה וגם יודע מי אני וגם יודע את שמי. אוקיי מתחילים לדבר ואז עוד לדבר ועוד קצת ואז עוד כשמחליטים מראש כי ניפגש ביום שישי האחרון. אינטיליגנציה שופעת, לב פועם ומעניין וגוף שרצוי לא להסתכל עליו מפאת העילפון הספונטני. אומר את כל מה שאני צריך שיגיד, בזמן הנכון ובכנות מלאה מתנהג כאדם וכגבר ולא כזכר מצוי. הוא מרשים אותי בידע, באיכות בלי פשרות וזוג שפתיים מיוחד ונעים כל כך, שנושק בעדינות כה רכה שנמסתיולא הצלחתי לדבר או לחשוב כראוי. והסשן, אללי איזה סשן, אני לא אלעה אתכם במילים אבל, כזה סשן לא היה לי הרבה זמן, אם בכלל. כאמור כאובר אולל כולל; מדהים!
ממשיכים לדבר עוד ואז עוד קצת והוא מזמין אותי אליו לבית שוב לסליפ אובר חביב ומעניין. אני מול המחשב חרמן בצורות שלא קרו לי הרבה מאוד זמן ולא עושה כלום כי הפגישה בעוד שעות מספר גם ככה ואין טעם להרוס לעצמי או לו.
אחחחחח, it's rain men !
and i got the best one 😄
לפני 16 שנים. 12 בינואר 2008 בשעה 15:28