אני יושב על אדמה, במקום בו כולם מסתכלים ובוחנים אותי לא לפי מה יש לי בראש או בלב אלא לפי הגוף. נראה כי אני סוג של סנסציה, שזה מאוד משעשע אותי, במיוחד עכשיו, כשהכול קורה נורא מהר ונורא טוב.
אני חושב עליך, ניתוח פשוט ויבש של כן או לא, טוב או רע ואחוזים.
כן, טוב לי איתך. טוב לי איתך מאוד במיוחד כשאתה אומר לי שאתה רוצה אותי לידך. אבל מה שכתבת לי היום קצת פגע בי, למרות שהיה מעט ברור שתחשוב כך, עם דרך ההתנהגות שלי. שאלת אותי אם שאלת הגומיות היא בעצם דרך עקיפה לשאול אם זה לטווח ארוך. בתכל'ס? שאלה כזו הייתה יכולה להוות שאלה עקיפה להאם זה באמת לטווח ארוך אבל הפעם, התכוונתי להאם אוכל פשוט להשאיר כמה אצלך למקרה ששוב תאבד לי הגומייה ו/או לחילופין שנוכל להשתמש בהן בתור אביזר משעשע כתוספת לסשנים שלנו. עניתי לך בחדות. אני יודע, הייתי חצוף אבל חשוב לי שתבין שאני לא רוצה לשחק משחקים. נכון, אני באמת מעדיף מערכות יחסים לטווח ארוך וכן, אתה באמת נראה לי עד כה מתאים אבל שנינו לא מכירים אחד את השני מספיק טוב בשביל לקבוע עמדה שכזו. בשביל מערכת יחסים בריאה צריך זמן, סבלנות, כנות, הרבה כוח וכמובן רצון 😄
כאמור, אנחנו לא מכירים אחד את השני מספיק ושנינו נהנים מלהכיר אחד את השני, מנטאלית, רגשית ופיזית.
בוא נלך לאן שהרוח מובילה אותנו, כי בסופו של דבר- לשם בדיוק אנחנו צריכים להגיע.
לפני 16 שנים. 13 בינואר 2008 בשעה 13:43