לפני 16 שנים. 17 בינואר 2008 בשעה 10:00
ענני נוצות לאורך כל האופק. הרוח החזקה משתקת אותי, אני לא מרגיש אותה פיזית, סגור בתוך החדר שלי אבל אני מרגיש אותה מבפנים.
משהו הולך לקרות אני לא יודע אם זה טוב או רע.
שלשום מטאטא נפל. זה אומר שמישהו יגיע וזה לא אומר בהכרח מישהו או משהו טוב.
השקט, האשמה, הפחד, האהבה, השונות, המדהים. כולם בתוכי עכשיו. נעים בגלים הפנימיים של נשמתי, יוצאים וחוזרים כשנכון, ולפעמים גם כשלא.
מישהו אמר לי אתמול שהוא חושב שאני מדהים, מיוחד ונדיר. אני יודע שהוא צודק אבל לא מוכן להודות בזה בפני עצמי. עוד לא מרגיש מדהים. רק מיוחד ונדיר. מדהים בדרך; "תן לי עוד כמה שנים".